השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 
תהלים

תהלים פרק יא

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽה֨' ׀ חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י נודו נ֝֗וּדִי הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר:

רש"י איך תאמרו לנפשי נודי וגו' – זהו דוגמת כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (ש"א שמואל א כו) שגרשוהו מארץ לחוצה לארץ

וכאן הוא אומר בה' חסיתי, שיחזירני להסתפח בנחלתי

איך תאמרו – אתם טורדים לנפשי 'נודי'

הרכם – עבור הר שלכם, אתה צפור הנודד.

שכל אדם המיטלטל נמשל לצפור הנודדת מן קינה כדכתי' כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו (משלי כז) שנדד קינך שטרדנוך מכל ההר כצפור הנודדת,

'נודו' כתיב שהוא נדרש אף בישראל שהאומות אומרים להם כן:

מלבי"ם למנצח, במזמור זה יתוכח את בני דורו אשר טענו על אמונת ההשגחה ממה שהרשע מכתיר את הצדיק וה' לא יעשה משפט,

ותשובתו, שבזה יבחן את בני אדם, שאם היה מעניש את הרשע תיכף לא היה מקום לבחירה ולשכר ועונש, והיו כולם עובדים את ה' מיראת העונש,

אבל ע"י שהעלים את השגחתו, בזה יבחנו הצדיקים העובדים את ה' באמת ובזה יגדל שכרם.

בה' חסיתי, אנכי חוסה בה' בהשגחתו הפרטית, ואתם איך תאמרו לנפשי כי נודי הרכם,

פי' הנוד שלי שאני נע ונד על הרכם ונרדף מפני אויבי, הוא דומה כמו [נוד] צפור שהוא מקריי בלתי השגחיי, ושכן נדידה שלי הוא במקרה לא בהשגחה, ואתם מביאים ראיה לזה שאין ה' משגיח:

מלבי"ם ביאור המילות נודי, שם, נוד שלי על הרכם, כנוד צפור:

 

(ב) כִּ֤י הִנֵּ֢ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֝֗פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב:

מלבי"ם כי הנה הרשעים ידרכון קשת, וגם כוננו את חציהם על יתר,

לירות לישרי לב במו אפל, שאורבים על הישרים באופל [באפילה] להכותם נפש,

וחציהם מכוננים, וגם יצליחו במעשיהם:

 

(ג) כִּ֣י הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן צַ֝דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל:

מלבי"ם כי השתות יהרסון, שמהרסין [הרשעים את] יסודות העולם,

שמאבדים צדיקי יסודי עולם ומחריבים יסודי הקיבוץ המדיני ושלומם,

ובכל זאת, [ה' שהוא ה]צדיק מה פעל?

אחר שה' הוא הצדיק היה ראוי שיפעל פעולה השגחיית לענוש את הרשעים ולהגן על הצדיקים,

שזה ראוי שיפעל מצד הצדק והמשפט, ומדוע לא פעל מאומה? ע"כ שאינו משגיח,

(וזה כטענות איוב שטען כן להכחיש את ההשגחה),

זאת טענת בני דורו, מתחיל להשיב על טענותיהם.

מלבי"ם ביאור המילות השתות. היסודות:

 

(ד) ה֤' ׀ בְּֽהֵ֮יכַ֤ל קָדְשׁ֗וֹ ה֘' בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם:

מלבי"ם ה', דלתות הכתוב מקבילות, [ה' בהיכל קדשו עיניו יחזו [בני אדם],

ה' בשמים כסאו עפעפיו יבחנו בני אדם, ר"ל שאנחנו רואים שהשגחת ה' בעולמו ושכרו ועונשו,

היא לפעמים גלויה ופעמים צפונה,

שמצד אחד יראה המשכיל ויצייר לעצמו שה' יושב בהיכל קדשו בבהמ"ק למטה,

כמלך היושב בין בני עמו שופט ודן ומשגיח על מעשיהם,

ובצד אחר יתדמה אל ההמון כי בשמים כסאו, שסילק השגחתו מן הארץ וישם כסא הנהגתו בשמים,

כאלו מסר ההנהגה אל השמים והמערכת שעל ידם מנהיג עולמו לא ע"י ההשגחה,

ומבאר שבאמת ה' הוא בהיכל קדשו ועיניו יחזו וישגיחו השגחה פרטית,

ומה שנראה מצד אחר כי בשמים כסאו ושהוא מעצים את עיניו ובלתי משגיח,

הוא מפני כי עפעפיו יבחנו בני אדם, [העפעפיים הם הסוגרים את העינים, והוא ציון אל סילוק ההשגחה שאז דומה כי עיניו סגורים ע"י העפעפים לבל יראה את הנעשה בארץ]

מה שמעצים עיניו מלהשגיח, הוא כי עי"ז יבָחְנו בני אדם ויצא לאור מעשה הצדיקים אם עובדים לשמו, ועי"כ מלא לב הרשעים לעשות רע, ומפרש.

מלבי"ם ביאור המילות עיניו עפעפיו. העפעף סוגר את העין, עמ"ש (ירמיה ט' י"ז):

 

(ה) ה֘' צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ:

מלבי"ם ה' צדיק יבחן – ה' מעלים השגחתו שעי"כ יבחן את הצדיק אם עובדו מאהבה מבלי פניה חיצונית,

שע"י שהצדיק נרדף מן הרשע ובכ"ז לא מט מצדקתו – יבחן שעובד מאהבה,

והגם שע"י שהשגחת ה' נעלמת עי"כ מלא לב בני אדם לעשות רע,

את הרשע והאוהב חמס שנאה נפשו, וע"כ מניחו ברשעתו ואינו מעניש אותו עד שיתמלא סאתו, ואז.

רש"י ה' צדיק יבחן – ואם מפני שאני לוקה ונרדף על ידכם אתם מתהללים לאמר אלהים עזבו (לקמן עא)

לא כן הוא אך כן מדתו של הקדוש ברוך הוא לייסר ולנסות הצדיקים ולא את הרשעים,

הפשתני הזה כל זמן שיודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה וכשאינו יפה הוא ממעט בכתישה לפי שמתנתקת:

שנאה נפשו – ומצניע לו את גמול עונותיו לעולם ארוך ואז ימטר עליהם בגיהנם:

 

(ו) יַמְטֵ֥ר עַל־רְשָׁעִ֗ים פַּ֫חִ֥ים אֵ֣שׁ וְ֭גָפְרִית וְר֥וּחַ זִלְעָפ֗וֹת מְנָ֣ת כּוֹסָֽם:

מלבי"ם ימטר על רשעים פחים אש וגפרית והעונש הזה יהיה מנת כוסם, המנה שהכינו הם לעצמם,

ר"ל א] שאם היתה ההשגחה גלויה והיה מענישו תכף, היה מתירא מלהרשיע ואין כאן בחינה להרשע,

ב] שלא היה יכול להענישו בעונש גדול פחים* אש וגפרית,

לכן מאריך לו עד שיתמלא סאתו ויאבידנו אם בעוה"ז,

או שר"ל פחים אש וגפרית בגיהנם, כמ"ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו:

מלבי"ם ביאור המילות פחים. כמו פחם לגחלים (משלי כ"ו),

מנת כוסם המנה שהכינו להם עפ"י מעשיהם, כמו תכסו על השה, במכסת נפשות:

רש"י זלעפות – לשון שריפה

ומנחם פתר אותו לשון שער קטב [מלשון סערה] וכן (איכה ה) מפני זלעפות רעב (לקמן קיט) זלעפה אחזתני כלומר שערו שער (סא"א):

 

(ז) כִּֽי־צַדִּ֣יק ה֭' צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ:

מלבי"ם כי, מבאר איך יבחן בזה את הצדיק,

שאם היתה הנהגת ההשגחה גלויה והיה [השי"ת] משלם שכר הצדיק תכף,

היה [הצדיק] פונה בעשותו הצדק בעבור השכר וגמול,

אבל ה' הצדיק הוא אוהב צדקות בתנאי אם הצדקות ישר יחזו פנימו – אם הצדקות יביטו ישר נוכח פני ה', היינו אם מטרת הצדקות וכוונתם הוא לשם ה' בלבד,

לא כן אם עושה הצדקות בעבור שכר וגמול, שאז לא יפנו לה' בדרך ישר רק יחזו אלי בדרך עקלתון,

שעיניו יחזו אל השכר שיקבל, ודרך פניה זאת יחזה אל ה' לעשות מצותיו, וצדקות כאלה לא יאהב ה',

ולכן מעלים מאתו שכר העבודה וימצאוהו רעות וצרות

ובזה יבחן שעשה צדקות רק לשם ה' ואליו היתה פנייתו בדרך ישר:

מלבי"ם ביאור המילות יחזו הצדקות יחזו פניו ישר, ופנימו כמו פניו, כמו יסכון עלימו משכיל (איוב כ"ב) כמו עליו:


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128