השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 
תהלים

תהלים פרק כח

(א) לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ ה֨' ׀ אֶקְרָ֗א צוּרִי֘ אַֽל־תֶּחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר:

מלבי"ם לדוד, מזמור זה נתיסד נגד פועלי און אשר דברו אתו אחד בפה ואחד בלב,

נראו כאנשי עצתו ובסתר כרו עליו רעה, ונוקשו אח"כ ונפלו בפועל כפיהם,

כי ה' שמרו וגם שמר את ישראל מבא בדמים,

ולא התבאר אם היה זה בעת שחרשו הזיפים עליו רעה או אנשי קעילה,

או נגד אחרים משונאיו כמו שבע בן בכרי, כי התפלה תוכל להתפרש נגד כל אלה חורשי רעה:

אליך ה' אקרא, כי נגד האויב הנסתר קשה יותר להשמר מפניו,

ורק ה' היודע נסתרות הוא רב להושיע נגד אלה חורשי רעה בסתר,

לכן צורי אל תחרש ממני, כי אם תחשה ממני הלא אהיה נמשל עם יורדי בור, ולכן.

מלבי"ם ביאור המילות תחרש, תחשה. כבר בארתי (ישעיה מ"ב) שהמחשה הוא הפך הדבור שהיה לו לדבֵּר,

והמחריש הוא הפך התשובה שהיה לו לענות,

ועז"א אל תחרש כי ראוי לך לענות אל הצוררים ודבר זה נוגע אליך, כי גם אם תחשה בדבר שאין נוגע לך לענות אהיה נמשל עם יורדי בור וכ"ש בדבר זה שהאויב מדבר וצריך לענות לו,

 

(ב) שְׁמַ֤ע ק֣וֹל תַּ֭חֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִ֣י אֵלֶ֑יךָ בְּנָשְׂאִ֥י יָ֝דַ֗י אֶל־דְּבִ֥יר קָדְשֶֽׁךָ:

מלבי"ם שמע קול תחנוני בשועי אליך לישועה, ומוסיף שלא תמתין כלל עד שאשוע, רק תושיע תיכף

בנשאי ידי אל דביר קדשך אם רק אשא הידים לתפלה גם טרם שאשוע בקולי תשמע ותושיע:

אבן עזרא ורד"ק, דבירמקום הארון יקראו דביר:

 

(ג) אַל־תִּמְשְׁכֵ֣נִי עִם־רְשָׁעִים֘ וְעִם־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן דֹּבְרֵ֣י שָׁ֭לוֹם עִם־רֵֽעֵיהֶ֑ם וְ֝רָעָ֗ה בִּלְבָבָֽם:

מלבי"ם אל (מתחיל את תפלתו), אל תמשכני – בל אמשך ברשת ע"י רשעים אשר הם דוברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם, שסכנתם גדולה מאד, כי איני יודע להזהר מהם ובקל אמשך אחריהם אל הרשת:

אבן עזרא אל – תסבב סבות שאתערב עם רשעים ואמשך עמהם:

רד"ק אל תמשכנישלא אמות מות רשעים, כמו שאמר (מזמור כו, ט): אל תאסֹף עם חטאים נפשי…:

 

(ד) תֶּן־לָהֶ֣ם כְּפָעֳלָם֘ וּכְרֹ֪עַ מַֽעַלְלֵ֫יהֶ֥ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה יְ֭דֵיהֶם תֵּ֣ן לָהֶ֑ם הָשֵׁ֖ב גְּמוּלָ֣ם לָהֶֽם: (ה) כִּ֤י לֹ֤א יָבִ֡ינוּ אֶל־פְּעֻלֹּ֣ת ה֭' וְאֶל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו יֶ֝הֶרְסֵ֗ם וְלֹ֣א יִבְנֵֽם:

מלבי"ם (ד – ה) תן להם כפעלם וכו' כי לא יבינו אל פעולת ה' ביקש שישלם להם ה' מדה כנגד מדה,

כמו שהם דברו אתי אחד בפה ואחד בלב ורצו להרוס אותי באופן שלא אדע שהם עוסקים בזה,

כן ידבר ה' עמהם אחד בפה ואחד בלב עם שגם הם לא יבינו אל פעולות ה' ואל מעשי ידיו,

שידמה להם שה' עוסק לבנותם, ובאמת הוא יעסוק להרוס אותם ולא לבנותם,

וזה עונש מכוון כפעלם וכרוע מעלליהם,

שגם הם לא ידעו להזהר מפני ה' כמו שאני לא ידעתי להזהר מפניהם (ועי' באה"מ):

מלבי"ם ביאור המילות תן להם כפעלם רוע מעלליהם, מעשה ידיהם, השב גמולם.

יש הבדל בין הפעל ובין המעשהשהפועל הוא העסק בדבר והמעשה הוא גמר המעשה (כמ"ש ישעיה ה' י"ב, נ"ט ו', ירמיה כ"ב י"ג, נ' כ"ט, לקמן ס"ד י' קי"א ב'),

ויש הבדל בין פעל ומעשה ובין מעללשהמעלל הוא הפעולה היוצא מתכונה אשר בנפש

ונוכל לומר שהבונה פעל ועשה [עסק בדבר והביאו לידי גמר] את הבית ולא שעלל את הבית,

שעלל לא יבא רק על פעולה הצומחת ממדות הנפש טוב או רע,

ויש הבדל בין תן להם כפעלם ובין השב גמולם

שהגמול נקשר עמו תמיד איזה התפעלות של אהבה או איבה, כמ"ש ישעיה נ"ט י"ח, ולמעלה י"ח כ"א,

ובקש שבתשלומי ענשם ישקיף ה' בין על המעשה שעשו,

ובין על הפעל שהוא העסק שעסקו והאמצעיים שהכינו להוציא המעשה,

וכן ישקיף על מעלליהם שהוא רוע התכונה אשר בנפשם שמזה צמחה הפעולה,

כמו ע"י מדות הכעס והאכזריות והגאוה ודומיהם,

גם ישקיף על הגמול לפי האיבה והשנאה,

למשל הרוצח ע"י מארב קשה מן הרוצח ע"י מלחמה וזה הפעולה והעסק,

הרוצח את אוהבו קשה מהרוצח את שונאו וזה המעלל והתבונה לעשות רע להיושב בטח אתו,

הרוצח ועינה את הנרצח ביסורים רבים ע"ה שנאתו ענשו גדול יותר וזה גמול:

 

(ו) בָּר֥וּךְ ה֑' כִּי־שָׁ֝מַע ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי: (ז) ה֤' ׀ עֻזִּ֥י וּמָגִנִּי֘ בּ֤וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּֽמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ:

מלבי"ם (ו – ז) ברוך, נותן הודאה על ששמע ה' תפלתו, כי ה' היה עוזי ומגני בפניהם, ולא הוצרכתי כלל למלחמה רק ע"י שבו בטח לבי עי"כ נעזרתי, וגם יעלוז לבי ומשירי אהודנו כאלו נצחתי ע"י מלחמה וחיל:

מלבי"ם ביאור המילות אהודנו. כמו אודנו:

רד"ק וראב"ע ברוך ה' כי שמע קול תחנוני. דרך נבואה…:

אבן עזרא ה' – לפי דעתי בו בטחתי לבדו ועזרוני רבים כי הוא צוה להם:

ומשירי – כמו בשירי הפך והנותר בבשר ובלחם ואמר רבי משה הכהן יותר מזה השיר אהודנו:

 

(ח) ה֥' עֹֽז־לָ֑מוֹ וּמָ֮ע֤וֹז יְשׁוּע֖וֹת מְשִׁיח֣וֹ הֽוּא:

מלבי"ם ה', אמר אחר שתשועת דוד מקושר בתשועת ישראל שה' הזמין אותו למלך עליהם,

ועז"א הלא ה' עוז למו לישראל,

ועי"כ הוא מעוז של ישועות משיחו, שבזכות ישראל צריך הוא להושיע את משיחו, וא"כ אבקש.

 

(ט) הוֹשִׁ֤יעָה ׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:

מלבי"ם הושיעה את עמך- שתעשה זה בעבור ישראל להושיע אותם,

וגם ברכם בתוספת ברכה מצד שהם נחלתך, ששם נחלה מציין שבחָרם לנחלה לו לדור דורים ועי"כ הם קדושים ומיוחדים לאלהיהם וצריך הוא לברכה בברכה יתירה,

ורעם [רש"י ורעם – לשון מרעה:] מצד שהם עמך,

ונשאם עוד יותר מצד שהם נחלתך, וזה יהיה עד העולם.

מלבי"ם ביאור המילות עמך, נחלתך. כ"מ שבאו נרדפים

יצייר [ויוסיף] בשם נחלה – הקשר הקניני הדבוק לדור דורים (לקמן ע"ח ס"ח ס"ג ע"א):

והקדושה ודיבוק השכינה ותשועה הנפשיית (ולקמן ק"ו ח' ושם מ'), וכמ"ש בפרטות ירמיה (ב' ז'):

אבן עזראורעם ונשאם כלומר שיושבים במקו' גבוה שלא תוכלנה החיות להזיקם

ורבי משה אמר כי ונשאם שיתן להם צרכם כדרך ינשאוהו אנשי מקומו:

רד"קונשאם, על העמים.

עד העולם, תפלתי עליהם בין בימי חיי בין אחרי מותי כל ימי עולם. ופירוש עד העולם, עד סוף העולם:

 

 


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128