השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 
תהלים

תהלים פרק כ

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אבן עזרא למנצח, יענך ה' ביום צרה – יתכן שזה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ויהיה פי' לדוד כמו על דוד כמו לשלמה אלהים משפטים למלך תן ואל תתמה על למ"ד ל'דוד והנה דרך אחרת מזמור שיר ליום השבת

או דוד חברו ואומר לנסיכו יענך ה' ביום צרה או לעצמו ידבר

וי"א שהוא על המשיח יענך ה' ביום צרה במלחמה וטעם אלהי יעקב כי צרות רבות עברו לו בדרכים והשם שגבהו:

רש"י המזמור הזה [אמרו דוד] על שם שהיה שולח את יואב ואת כל ישראל למלחמה והוא היה עומד בירושלם ומתפלל עליהן כענין שנאמר (ש"ב י"ח) טוב כי תהיה לנו מעיר לעזור ואמרו רבותינו אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה:

 

מלבי"ם דרך א'

למנצח, מקישור דברי המזמור ועניניו מורה שנוסד על מלחמה שהיה לו לדוד עם איזה עָם רחוק מירושלים

והיה שם בסכנה, וכשבא השמועה לציון התפללו שם עליו וגם שלחו חיל לעזרתו,

אולם בעת הלכו החיל נודע להם כי דוד נושע עפ"י נס, ובבוא החיל לשם נצחו שלא ע"י מלחמה רק בשם ה', וכמדומה שהיה זה במלחמת פלשתים (ש"ב כ"א) שיעף דוד, וישבי בנוב אמר להכותו, ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי, אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא עוד עמנו למלחמה (שם ט"ו – י"ח),

ושם מבואר שהיה להם אח"כ עוד מלחמות בנוב אשר נצחו,

ויתר ענין מלחמה הזאת בארו חז"ל (סנהדרין דף צ"ה) שהיה דוד אז בסכנה גדולה, ומזמור זה נחלק לג' חלקים,

(חלק א') התפלה שהתפללו אז על דוד (ב' – ד'),

(חלק ב') מענה עדת המשוררים עת שמעו שנמלט דוד מן הסכנה (ד' – ז'),

(חלק ג') מענה ראש המשוררים על מה שנצחו החיל אח"כ את המלחמה שלא נצחו בחרב ובחנית רק בשם ה' (ז' – י'):

מלבי"ם ביאור המילות לדוד. בעבור דוד אמרו זה המזמור:

 

(ב) יַֽעַנְךָ֣ ה֭' בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב:

מלבי"ם יענך ה', זה דברי התפלה שהתפללו אז בציון,

א] שיענהו ה' ביום צרה, ב] שהגם שהוא עתה רחוק מארץ הקדושה ישגבך שם אלהי יעקב,

השם שהבטיח ליעקב בהיותו בחוץ לארץ והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו' והשיבותיך אל האדמה הזאת,

השם הזה יהיה גם לך למשגב [כשאתה ג"כ בחו"ל ויעזרך] שתשוב לא"י:

 

(ג) יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ:

מלבי"ם ישלח,

ג] הגם שהוא עתה רחוק מציון ישלח עזרו מקודש – משמים, ומציון יסעדך אל העזר שיעזרך מקדש:

 

(ד) יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה:

מלבי"ם יזכר, הגם שאינו יכול עתה להקריב קרבנות כנהוג לפני התחלת המלחמה

יזכר כל מנחותיך שהקרבת עד עתה

ועולתך – היינו כל העולות שהקריב, ידשנה יזכור הדשן שלהם, סלה, סיום המאמר:

מלבי"ם ביאור המילות ועולתך. שם המין. עולתך אשר נשאר הדשן ממנה ע"י אש מן השמים:

רד"ק …ידשנה. ידשׁנֶה, הסגו"ל במקום קמ"ץ, וכן וָאֶקְרָאֶה לְךָ (ש"א כח, טו).

ופירוש ידשנה, ישימה דשן, כלומר, שישלח אש לשרפה ויקבלנה ברצון. סלה:

 

(ה) יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא:

מלבי"ם יתן, (דברי להקת המשוררים) מצייר שבהיותם בדרך שמעו הבשורה שכבר נושע דוד,

וזה היה תאוות דוד בלבבו [להוושע], ועז"א יתן לך כלבבך, [כמו 'נתן לך' אלקים כלבבך].

וגם זה היה עצתו והסכמתו, ועז"א וכל עצתך ימלא, ומפרש נגד מ"ש יתן לך כלבבך הוא.

מלבי"ם ביאור המילות כלבבך, עצתך. העצה היא אחר המחשבה, כמ"ש ישעיה (ט"ו כ"ד):

רד"קובדרש (שו"ט): דוד, על ידי שהיה שלם לפני בוראו ובלב שלם מתפלל אליו, היו אומרים לו: יתן לך כלבבך. אבל לכל אדם אין אומרים כן, שפעמים שיש בלבו של אדם לגנוב או לעבור עבירה, או דבר שאינו ראוי. אלא מה אומרים לו? ימלא ה' כל משאלותיך [שאדם אינו מעיז לשאול רע, אלא רק לחשוב בליבו רע]:

 

(ו) נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֮ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א ה֗' כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ:

מלבי"ם נרננה בישועתך, כן היה תאות לבבך – שבעת נצא לקראת החלוץ נרנן על הישועה שנעשה לך טרם נבא, וכל עצתך ימלא – שהיה העצה לך כי בשם אלהינו נדגל, עת נישא דגל מלחמה יהיה הדגל בשם ה',

שה' יהיה שר החיל ההולך בראשם והדגל יקרא על שמו, ואנחנו נמשך אחר דגלו,

ובמה שמלא ה' גם חפץ לבבך, ידענו כי ימלא ה' משאלותיך גם ביתר הדברים שתשאל,

ואם מלא מה שבלבבך – כ"ש שימלא את אשר תשאל בפה:

מלבי"ם ביאור המילות נדגל. נציין דגלינו:

 

(ז) עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ ה֗' מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ:

מלבי"ם עתה, (מאמר ראש המשוררים) עתה ידעתי בבירור כי יענהו משמי קדשו הושיע ה' משיחו,

שעל משאלותיו הגיע לו מענה להודיעו שה' בעצמו הושיע משיחו,

ומענה זאת יגיעהו ע"י גבורות ישע של ימינו,

ע"י שתהיה הישע בגבורות המתיחסות לימין שהוא למעלה מדרך הטבע, ומאין ידעתי זה? כי.

רד"ק עתה ידעתי. יאמר כל אחד ואחד מישראל: עתה ידעתי, כי הושיע ה' משיחו, כלומר, משיחו ומלכו הוא, והוא רוצה בו,

ולא כמו שהיו אומרים עליו אויביו כי חוטא היה ולא היה רוצה האל בו, כמו שהיו אומרים לו: אין ישועתה לו באלהים סלה (מזמור ג, ג). ועתה כשתושיעהו יודו כולם כי משיחו הוא והוא מושיעו.

יענהו משמי קדשו בגבורות ישע ימינו, כי במעט עָם היה מפיל רבבות מאויביו, ולא היה יכול להיות זה אלא בגבורות ימין האל שישלח להושיעו:

 

(ח) אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־ה֖' אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר: (ט) הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד:

מלבי"ם (ח – ט) אלה מפה – ברכב, ואלה מפה – לוחמים בסוסים,

ואנחנו לא עשינו שום דבר רק בשם אלהינו נזכיר, ובכ"ז המה כרעו ונפלו,

וגם מבאר שהיה הבדל בינינו וביניהם, אם בענין האמצעיים – שהם בחרו אמצעים פחותים – רכב וסוסים ואנחנו בחרנו ענין גדול במעלה כי בשם אלהינו נזכיר, אם בענין התכלית – שהמה כרעו ואנחנו קמנו:

מלבי"ם ביאור המילות ונתעודד. תקומה ביתרון שאת, כמו מעודד ענוים ה':

 

(י) ה֥' הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:

מלבי"ם ה' הושיעה, פסוק זה מציין נושא כל המאמר, שביום קראנו, יעננו המלך; "ה' הושיעה"

בעת קראנו בתפלה בעד המלך דוד, עָנָנו המלך דוד לאמר; "ה' הושיעה"

ר"ל איני בוטח לא בחיל ולא בכח רק בישועת ה', כי כן היה – שה' הושיעו לבדו:

 

למלבי"ם ביאור בדרך נוספת במזמור זה

 דרך ב'

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: (ב) יַֽעַנְךָ֣ ה֭' בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב:

יענך, מבאר שיש כמה הבדלים בין תשועת ה' לתשועת אדם,

א] כי יענך ה' בעצמו לא ע"י שליח, ב] שלא יאחר מלהושיעו רק יענהו תכף ביום צרה,

ג] ישגבך "שם אלהי יעקב" ששמי לבד הנקרא עליך יעשה אותך לדבר נשגב וחזק מאד:

 

(ג) יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ:

ישלח עזרך מקדש, ד] שלא יושיעך ע"י עזר ממלכי עמים רק מן הקדושה שלך תבא התשועה,

וציון תהיה רק סעד אל התשועה,

ר"ל אנשיך שיצאו מציון למלחמה יהיו רק סעד כי עקר העזר תהיה ע"י קדושת מעשיך:

 

(ד) יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה:

יזכר, ה] הנושע מב"ו ומקריב לו דורון כדי שיושיעהו,

לא ישלם לו [המושיע] שכר בעד הדורון שהביא לו, כי יצא הדורון בעד התשועה,

אבל ה' יזכור כל מנחותיך לשלם לך שכר עליהם, ויזכור דשן עולותיך:

 

(ה) יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא:

יתן, ו] גם הדרך שבו תושע יהיה לפי העצה שיעצת אתה ולפי תאות לבך.

לא כב"ו שיושיע לפי עצתו ולפי חפץ לבבו של המושיע:

 

(ו) נְרַנְּנָ֤ה׀ בִּ֮ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א ה֗' כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ:

נרננה, ז] הנושע מ[כח] ב"ו אין זה לו לתפארת, ולא ירנן להתפאר בזה, שזה מורה חלישות כחו,

אבל הנושע בה' ירנן ויתפאר בישועתך, כי בזה נדגול בשם אלהינו,

וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא על דגלנו וייראו ממנו,

ח] שאגב שיושיעך מצרתך זאת, ימלא גם כל משאלותיך גם בדברים אחרים,

ע"ד שאמר זה עני קרא וה' שמע ומכל צרותיו הושיעו:

 

(ז) עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ׀ ה֗' מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ:

עתה ידעתי – ר"ל כי יש תשועה טבעיית המיוחסת אל השמאל,

אמנם ע"י כל התנאים הנאמרים ידעתי שלא היתה תשועה טבעיית, רק כי הושיע ה' משיחו בדרך נס,

כי יענהו משמי קדשו – ממקום שהוא למעלה מן המערכת,

בגבורות ישע של ימינו, שהיא מיוחסת אל ה' בעצמו ואל ימין ה' עושה חיל למעלה מן הטבע:

 

(ח) אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ׀ בְּשֵׁם־ה֖' אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר:

אלה, ומעתה שאני רואה שתשועתי היא למעלה מן הטבע לא אעשה עוד שום הכנות למלחמה,

רק הגם שאלה ברכב ואלה בסוסים, מ"מ אנחנו רק בשם אלהינו נזכיר,

 

(ט) הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד:

ומ"מ יעשה לנו שני דברים,

א] כי. המה כרעו וגם נפלו ב] ואנחנו קמנו וגם נתעודד ביתר ענינים בעושר והצלחה:

 

(י) ה֥' הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:

ה', ע"כ אבקש ה' הושיעה שתהיה התשועה תמיד ע"י ה',

ומצד שהוא המלך המושל על כל יעננו תיכף ביום קראנו:


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128