השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 
תהלים

תהלים פרק מז

(א) לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר:

נהגו לומר מזמור זה ז"פ לפני התקיעות, לרמז, שאם יש לאדם עבירות שימהר לעשות תשובה ולא יתייאש, וכפי שבני קורח עשו תשובה ונתקבלו! ועוד, תקעו כ"ף – גימטריא 100, רמז למאה תקיעות [מע"ל]

רד"ק למנצח לבני קרח מזמור. גם זה המזמור לימות המשיח אחר מלחמת גוג ומגוג בהשקיט כל הארץ:

מלבי"ם למנצח לבני קרח, הוסד על עת העתיד המקוה שיכירו כל העמים מלכות ה' וילכו לבקש פני ה' בציון:

 

(ב) כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה:

רש"י תקעו כף – התערבו יחד זה עם זה [מי יזכה יותר (מע"ל)] להריע לאלהים בקול רנה:

רד"ק כל העמים. יאמרו ישראל: כל העמים תקעו כף ושמחו עמנו כי כבר ידעתם כי ה' הוא האלהים והוא מלך על כל הארץ:

מלבי"ם כל העמים, בזמן הזה העמים הם במלחמה תמידית גוי בגוי ממלכה בממלכה, וזה משתי סבות,

א] בסבת האמונה, שכל בעל אמונה מיוחדת ילחם וירצה להכריח בעל אמונה אחרת אל אמונתו,

ב] בסבת המשרה והממשלה שכל עם רוצה להשתרר על עמים זולתו,

עפ"ז יאמר לעתיד לבוא לא ישא גוי על גוי חרב, רק כל העמים יתקעו כף זה לזה לעשות שלום ביניהם עד עולם להשבית חרב ומלחמה, כי אז יעבדו כולם אל אחד וה' יהיה מלך אחד על כולם,

ועז"א הריעו לאלהים בקול רנה, שהיה דרכם להריע בתרועה וקול שופר בעת המלכת מלך חדש,

ואז ימליכו כולם את האלהים למלך על כל הארץ,

ויריעו תרועה גדולה, בענין שלא יהיו עוד לאמונות שונות, ולא יחצו עוד לכמה מחנות:

מלבי"ם ביאור המילות תקעו כף. להתחבר יחד, וכן (נחום ג'):

 

(ג) כִּֽי־ה֣' עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֝דוֹל עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ:

מלבי"ם כי ה' עליון נורא – הנה מצד האמונה, עתה יש מכחישים הסבה הראשונה לגמרי

ואומרים שהכוכבים והמזלות המה היוצרים, ואז יהיה ה' עליון,

ויש שמודים בסבה הראשונה וקרו ליה אלהא דאלהיא רק שאומרים שאינו נורא, אחר שאין משגיח בשפלים ואינו גומל ומעניש, וא"כ אין להתירא ממנו, כמ"ש רם על כל גוים ה',

וע"כ היו מתיראים מהכוכבים בחשבם שלהם נתנה הממשלה,

ואז יהיה נורא. – ומצד המלוכה והמשרה יהיה אז מלך גדול על כל הארץ. עתה יבאר שני אלה.

 

(ד) יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ:

רש"י ידבר עמים תחתינויתן דֶבֶר בעובדי כוכבים תחת נפשנו להיות חמתו מתקררת בהם ואנו נצולים

כענין שנאמ' ונתתי כָפְרְךָ מצרים וגו' (ישעיה מג), ומנחם חבר ידבר ל' הנהגה:

רד"ק ידבר. ינהג. כלומר, ינהגם מקצה הארץ אל ירושלים לתת אותם תחתינו:

מלבי"ם ידבר, ואז ידבר וינהיג את העכו"ם תחתינו מצד הנהגת המשפט, כמ"ש ושפט בין הגוים,

ולאומים תחת רגלינו, מצד הדת והתורה כמ"ש שם כי מציון תצא תורה:

מלבי"ם ביאור המילות ידבר. מענין הנהגה שמנהיג בהכרח. עמים לאמים. הבדלם למעלה (ב'):

 

(ה) יִבְחַר־לָ֥נוּ אֶת־נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה:

רש"י יבחר לנו וגו' – ויחזירנו לתוכה

ואז יתעלה בתרועה וקול שופ' שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים שלמים ונאמר זמרו אלהים וגו':

רד"ק יבחר לנו את נחלתנו. נחלתנו שהיתה מקדם שלנו, עתה גם כן בחר אותה לנו והשיבנו אליה.

והארץ הזאת היא גאון יעקב ותפארתם,

כי כבוד האל שכן בחלק ממנה והוא בית המקדש, והוא גאון יעקב ותפארתם כי בו יתפארו על כל הגוים.

את גאון יעקב, אֶת זה נקוד בסגו"ל והוא במאריך בלא מקף, והוא שלא כמנהג. וכן באו שנים אחרים כמו זה, כי אֶת אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג, יב), בהצותו אֶת ארם נהרים (מזמור ס, ב).

אשר אהב, המקום הזה אהבוֹ האל, והוא ירושלים, כמו שאומר: אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות (שם פז, ב), ואומר: העיר אשר בחרתי (מ"א יב, לב):

מצודת ציון גאון – מל' גאוה ורוממות:

מלבי"ם יבחר, מבאר מאיזה מקום תצא הנהגת המלוכה והדת, שזה יהיה מציון,

שהגם שהיא חרבה עתה, עוד יבחר לנו את נחלתינו שהתחלת השראת שכינה

שם הראה ליעקב במראה הסולם שראה בהר ההוא,

(ששם ראה ג"כ את המקדש הבנוי לעתיד לבא כמ"ש חז"ל), וז"ש את גאון יעקב אשר אהב:

 

(ו) עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה ה֗' בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר:

מצודת דוד עלה – אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות:

ה' בקול שופר – מוסב על 'עלה', לומר עלה ה' בקול שופר, וכפל הדבר במ"ש:

מלבי"ם עלה, עתה מצייר איך המלך הגדול הזה מקבל את המלוכה הזאת שהעמים ממליכים אותו,

והוא מתעלה עתה מן הנהגתו הקדומה שהנהיג טרם המלך מפי בריותיו, זה המלכות העצום,

אל הנהגה אחרת – נעלה ורמה מן ההנהגה הראשונה,

כי הנהגת ה' בזה"ז תהיה לפעמים ע"י שם אלהים, והוא בעת שינהיג ע"פ הנהגת הטבע,

ולפעמים תהיה ע"י שם הויה, והוא בעת שינהיג ע"פ הנסים והנפלאות,

והנהגה זו תהיה בשביל ישראל, ונקרא אז בשם מלכנו, או גואלנו, אלהי ישראל, אלהי יעקב, קדוש ישראל וכדומה,

ואז יתנשאו שתי הנהגות האלה ויתעלו עילוי רב,

א. שע"י התרועה הזאת שהמליכו אותו עלה אלהים, התעלה ההנהגה שינהיג ע"י שם אלהים,

כי הנהגת הטבע תשתנה אז אל טבע מעולה מהראשונה כמ"ש הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה,

ב. וכן ע"י קול שופר עלה ה', היינו ההנהגה הנסיית שהוא ע"י שם הויה,

כי יהיה נסים נפלאים ונעלים ומתמידים יותר מהקודמים.    ומפרש ע"י שעלה אלהים בתרועה:

 

(ז) זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ:

רד"ק זמרו אלהים, כמו: לאלהים. וכפל זמרו לחזק. ואמר למלכנו אחר שאמר מלך גדול על כל הארץ,

כי בָנוּ נתייחד שמו בעולם והוא מלכנו מאז, אבל ביום ההוא יהיה מלך על כל הארץ:

מלבי"ם זמרו אלהים זמרו, תתנו שבח לשם אלהים שעלה ונתעלה,

וע"י שהעלה ה' בקול שופר זמרו למלכנו זמרו,

ששם מלכנו הבא בכינוי מורה על הנהגתו הנסיית, שעלה עתה ע"י קול השופר שהוא סימן אל קיבוץ גליות, כמ"ש והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.   וטעם ההתעלות הזאת הוא –

 

(ח) כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל:

רד"ק משכיל. פירוש משכיל, כל משכיל ומשכיל, בין בישראל בין באומות העולם, זמרו לאל,

אעפ"י שלכל העמים צוה לזמר, כמו שאמר: כל העמים תקעו כף, בין משכילים בין שאינם משכילים,

תקיעת הכף ונשיאת הקול ברנה הוא שוה לכל אדם, אבל לחבר שיר וזמרה אינו אלא למשכילים.

ואדוני אבי ז"ל פירש, זמרו מזמור שיהיה משכיל שֵׂכֶל לבני אדם שישכילם ה' כי הוא לבדו מלך:

מצודת דוד זמרו משכיל – זמרו זמר העשוי בהשכל:

מלבי"ם כי מלך כל הארץ אלהים, שגם מצד הנהגתו הפשוטה שע"י שם אלהים, הוא עתה מלך כל הארץ,

וכולם עובדים אותו, וע"כ זמרו משכיל שאז ישכילו כולם מלכות ה' וגדולתו:

 

(ט) מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל־גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב ׀ עַל־כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ:

רש"י מלך אלהים על גוים – כך יאמרו הכל:

ישב על כסא קדשו – עכשיו הכסא שלם ובגדולה ניכרת ויגידו כי נאספו לעירו:

אבן עזרא מלך – כעמים רבות בדורות שעברו הראה השם מלכותו כאשר עשה משפט ונקמה בגוים,

וזה טעם ישב על כסא קדשו או ככה יאמר בדור המשיח על כן יאספו:

רד"ק מלך אלהים על גוים. כי עד עתה מלך אלהים על ישראל לבדם כי לא היו יודעים אותו שאר הגוים,

אבל עתה מלך על כל הגוים, כמו שאומר: והיה ה' למלך על כל הארץ (זכריה יד, ט),

ועתה ישב על כסא קדשו כמו מלך על כסאו, והכל תחתיו וברשותו:

מלבי"ם מלך, עד עתה סדר התחלת המלוכה, עתה מציין התמדת המלכות, כבר מלך אלהים על גוים,

וגם ישב על כסא קדשו,

שאינו יושב עוד על הכסא שישב עד עתה שהוא השמים והמערכת (כמ"ש ה' בשמים הכין כסאו)

רק ישב על כסא קדשו, כסא הנהגה הפלאיית שהוא בקדש נעלה מן הטבע:

עץ הדעת טוב בשלח. מלך אלקים על גויים, אלקים ישב על כסא קדשו. אלקים ולא ד׳ שאינו מיחד שם הוי׳ על הגויים אלא רק על ישראל, וכן אנו מוצאים ביציאתם ממצרים ויהי בשלח פרעה את העם,

העם זה הערב רב שנצטרף לישראל, ולא נחם אלקים, כי אמר אלקים, ויסב אלקים,

ורק ביציאתם מסוכות ששם נפרשו בני ישראל מן הערב רב הוא אומר וד׳ הולך לפניהם.         

 

(י) נְדִ֮יבֵ֤י עַמִּ֨ים ׀ נֶאֱסָ֗פוּ עַם֘ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם כִּ֣י לֵֽ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי־אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַעֲלָֽה:

רש"י נדיבי עמים – שהתנדבו עצמם לטֶבַח ולהרוג על קדושת שמו:

עם אלהי אברהם – שהיה נדיב לב הראשון תחלה לגרים עתה נודע כי לאלהים מגיני ארץ היכולת בידו להיות למגן על כל הבוטחים בו:

רד"ק נדיבי עמים. הגדולים אשר בכל עם ועם יהיו נאספים עם אלהי אברהם.

ואמר: אברהם, כי הודיע שמו בעולם תחילה, כמו שאומר עליו: ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב, ה), ואמר: ויקרא שם אברם בשם ה' (שם יג, ד).

כי לאלהים יבואו מגיני ארץ, והם הגדולים והמלכים, כמו: אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ (הושע ד, יח).

מאד נעלה, ביום ההוא יהיה מאד נעלה על הכל וכולם יודו כי לה' המלוכה לעולם ועד:

מצודת דוד נדיבי עמים – הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא"י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם:

מגיני ארץ – הם השרים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור"ל כל שרי העמים המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם:

מאוד נעלה – הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה:

מלבי"ם נדיבי, ועתה נאספו נדיבי עמים שהתנדבו לגייר א"ע, והם עם אלהי אברהם שהיה ראש לגרים,

כי לאלהים (נאספו) מגני ארץ כל הצדיקים והחסידים שהם מגני ארץ,

ובעת ההיא מאד נעלה, יתעלה בהנהגתו תמיד מעלה מעלה בנסים חדשים ואותות ונפלאות אשר לא נבראו:

מלבי"ם ביאור המילות נאספו. נמשך לשנים, ויל"פ עוד, שסדר הכתוב נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגיני ארץ מאד נעלה שע"י שנאספו נדיבי עמים ומגיני ארץ לאלהים,

ע"י עם אברהם שהם ישראל, יהיה נעלה ומרומם מאד שכולם יכבדו אותם:

 


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128