השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

דרוש מתנדב לזיכוי הרבים >>

להתחסן נגד קורונה?

 
תהלים

תהלים פרק נד

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד: (ב) בְּב֣וֹא הַ֭זִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל הֲלֹ֥א דָ֝וִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ:

אלשיך (א – ב) למנצח כו' בבוא הזיפים כו'. אמר כי לְמַה שהיה לו עצבות מצרת הלשנת הזפים,

הוצרך להשראת רוח הקדש, יהיה הלמנצח בנגינות רבות למען יהיה משכיל לדוד,

ושיעור הכתוב למנצח כו' למה הוצרך נגינות להיות בבא הזיפים:

רד"ק בבוא הזיפים. אנשי זיף, והוא מקום בגבול בני יהודה:

 

(ג) אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי:

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) [נד, ג] אלהים בשמך הושיעני. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם קטנטין שהוא רודף לאדם, קובל עליו לאיפרכוס, ואיפרכוס כשהוא רודף, קובל עליו למלך, ואם המלך רודף לאיפרכוס, למי הוא קובל, אין לו למי לקבול אלא לך.

כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם שאול הוא מלך, למי אני קובל עליו, אלא לך עלי לקבול, הוי אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני.

מהו ובגבורתך תדינני, כמו שכתבת בתורתך [לא] תסגיר עבד אל אדוניו (דברים כג טז), מה עבד זה, אמש היה עובד עבודה זרה, ואמרת אם יבא אצלך אל תסגירהו אל אדוניו, אני שאני נשיא בן נשיא, שנאמר ונחשון הוליד את [שלמה, ושלמון] הוליד את בועז ובועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד (רות ד כ כב), אל תסגירני ביד שאול המלך, הוי אומר ובגבורתך תדינני, בגבורה של תורה [ר"ל ע"פ דין התוה"ק] שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה (משלי ח יד).

רד"ק אלהים בשמך. בשמך אשר קראתי הושיעני, ובגבורתך אשר בטחתי בה, ואני יחיד והם רבים, בה תדינני, כלומר, תקח דיני מהם: רש"י תדינני – תנקום נקמתי כמו כי ידין ה' עמו (דברים ל"ב):

מלבי"ם אלהים בשמך הושיעני, תושיע לי מצד שמך שאתה מושיע חוסים,

ותדין דיני נגד אויבי מצד גבורתך, התשועה מצד החסד, והדין מצד הגבורה:

ספורנו בשמך הושיעני – במידת רחמים, ובגבורתך תדינני – [אתה,] ולא יהיה עונשי על ידי בשר ודם.

 

 (ד) אֱ֭לֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י הַ֝אֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־פִֽי:

רד"ק אלהים שמע תפלתי. תפלתי ואמרי פי כפל דבר. או פירוש תפלתי בלב, ואמרי פי בלשון:

מלבי"ם אלהים שמע תפלתי, וגם האזינה ליתר הדברים שאומר עם התפלה:

מלבי"ם ביאור המילות שמע, האזינה. העקר יאמר בלשון שמיעה והטפל בלשון האזנה כמ"ש בכ"מ,

והתפלה היא העיקרית:

 

(ה) כִּ֤י זָרִ֨ים ׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י וְֽ֭עָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה:

רד"ק כי זרים. זרים ועריצים כפל ענין במלות שונות, וכן קמו עלי ובקשו נפשי, כי כן המנהג. ויש מפרשים זרים – הזיפים, ועריצים – שאול וסיעתו.

או [האבן עזרא] זריםנכרים שאינם מבני עמנו, ועריצים – הזיפים.

לא שמו אלהים לנגדם סלה, שלא פחדו ממנו שישלם להם גמולם:

מלבי"ם כי זרים קמו עלי, הם הזיפים שהם זרים ואינם קרובי שאול,

ועדת עריצים הם שאול וגבוריו, שהם בקשו נפשי להרגני, לא בדין, רק מצד שהם עריצים,

ולא שמו אלהים לנגדם, לא שמו על לב שאלהים הוא מתנגד להם בדבר הזה שהוא נגד רצון אלהים,

סלה סיום הענין:

ספורנו לא שמו אלקים לנגדם – לא היתה תכלית פעלם לכבודו ית' אלא למצוא חן בעיני המלך להנאת עצמם.

תהלות מהרי"ץ [ד-ה] דהמע"ה ביקש כי ישמע השי"ת תפילתו לעתות בצרה

אפילו אם תפילה זו לא תהיה מיוסדת בכוונות ויחודים כדבעי למיהוי

שהרי מתוך צרותיו ומכאוביו לבו בל עמו ונבצר ממנו לכוין כמו שצריך.

וזש"א "האזינה לאמרי פי" גם כשהתפילות יהיו אמורות "בפה בלבד" ובלא לב ג"כ תשמע קול תפילתי ותענני:

והסיבה שאיני מכוין – כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי – ודין גרמו שלא אוכל לצמצם את מחשבותי וליחדם בכל הכוונות הראויית לכוין. [אולי אפש"ל בדרך צחות "נפשי לא שמו אלקים לנגדם סלה" – ע"י הזרים והעריצים הרודפים אותי נפשי מתקשה לכוין ולשים אלקים לנגדה סלה].

שם ולא שמו אלקים לנגדם סלה – כשהרשע עושה רע ויודע שזה רע, יש סיכוי שיחזור בתשובה. משא"כ אם סבור שרשעו הוא דרך הישר, וכך הוא רצון השי"ת, כאנשי סדום שהיו "רעים וחטאים, "לה' מאד" שטענו שהם עושים לשם שמיים בכל מאדם,

ומה שמונעים צדקה מעניים – הרי ה' רצה שיהיו עניים כטענת טורנוסרופוס, והמפרנסם ממרה פי ה',

וכך כאן הללו לא שמו אלקים "לנגדם" אין עולה על דעתם שמעשיהם מנוגדים לרצון ה',

ואדרבה, בטוחים שזה רצונו [כגון שמצוה לרדוף את דוד שעשה עבירות וכו']

ובזה אין סיכוי שישובו בתשובה, ולכן רק אתה ה' הצמיתם וכו':

 

(ו) הִנֵּ֣ה אֱ֭לֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי:

רד"ק הנה אלהים עֹזר לי, ולא יוכלו להרע לי ברכילותם.

אדני, שהוא אדון על הכל, הוא יהיה בסומכי נפשי, כלומר, בעזרת סומכי נפשי מישראל: [וכ"כ הראב"ע והמלבי"ם]

אבן עזרא הנה – אמר ר' משה אין טעם 'אדני בסמכי נפשי' שהוא אחד מהסומכים

רק טעמו הוא לבדו כנגד כל הסומכים.

ולפי דעתי שהתפלל שהשם ידינהו ממבקשי רעתו ויעזור לאשר יסמכוהו ולא ילשינוהו: [סומכי נפשי קאי אבנ"א]

מלבי"ם הנה אלהים עזר לי בעצמי, וגם ה' בסומכי נפשי שהם אנשי דוד וסומכיו ועוזריו,

ה' יצטרף להיות ג"כ עמהם לסמכני:

מלבי"ם ביאור המילות בסומכי, בעזר סומכי נפשי:

תהלות מהרי"ץ אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה"א נזכיר – שלא כשאר המלכים שלפני יציאה לקרב עושים אימונים לצבא, דוד היה בוחן אם יצליח ע"י שהיה הולך לביהמ"ד ושוקע בלימוד, ואם זוכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולא נכשל בדבר הלכה, היה יודע שיצליח בקרב.

ושז"א חישבתי דרכי [כיצד לפעול, באיזה דרך חישבתי? על ידי] ואשיבה רגלי אל עדותיך לעסוק בתוה"ק.

וזה שאמר כאן הנה אלקים עוזר לי מובטח אני שה' יסייע בידי שהרי ה' בסומכי "נפשי" שהרי בענייני הנפש ולימוד התורה הייתי נסמך ונעזר ממנו יתברך, וזה ראייה שגם בענייני הגוף יהיה ה' עוזר לי:

 

(ז) ישוב יָשִׁ֣יב הָ֭רַע לְשֹׁרְרָ֑י בַּ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם:

רש"י לשוררילעויני לשון אשורנו ולא קרוב (במדבר כ"ד): [וכ"כ הרד"ק הרע שהם עושים לי ישיב להם שהם שוררי ומביטים עלי לרעה,

לפיכך נקראו האויבים שוררי, מן (במדבר כד, יז) אשורנו ולא קרוב, וכן (ש"א יח, ט) ויהי שאול עוין את דוד, כן הזיפים היו מביטים אל דוד את מקומו אשר תהיה רגלו שם והגידו לשאול].

באמתך – מתוך שאתה אמיתי ואמרת ליפרע מהולכי רכיל ורודפי הרג, לכך הצמיתם:

רד"ק באמתך הצמיתם, כי דברך אמת להמליכני והם מבקשים לטרדני מן העולם:

אבן עזרא ישיב הרע – שחשבו לעשות לי, השם ישיבנו להם וטעם באמתך כי הם עומדי' על דמים והולכי רכיל ומבקשים להרגני חנם:

מלבי"ם ישוב, גם ישלם לאויבי, א] כדי שישיב הרע לשררי לשלם להם כרעתם,

ב] באמתך הצמיתם מצד אמתת הבטחתך שהבטחת לי את המלוכה:

 

(ח) בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ ה֣' כִּי־טֽוֹב: (ט) כִּ֣י מִכָּל־צָ֭רָה הִצִּילָ֑נִי וּ֝בְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי:

מלבי"ם (ח – ט) בנדבה – ואזבחה לך בנדבת לב, ואודה שמך ה' כי טוב, במה שאז כאשר עטרו שאול ואנשיו על דוד ואנשיו לתפשם בא מלאך אל שאול ואמר לו כי פשטו פלשתים על הארץ, וישב שאול מרדוף אחרי דוד, ועי"כ מכל צרה היצילני,

 וּ֝בְאֹיְבַ֗י ראתה עיני – הגם שראיתי באויבי, לא הוצרכתי ללחום עמהם ולשפוך דם, רק הצלתני גם מזה,

וזה היה אצלו עיקר הנס שלא ניצול ע"י מלחמה ושפיכת דם:

מלבי"ם ביאור המילות [ז-ח] באמתך, עתה מתפלל שיצמית ויכרית ע"י אמתך, ר"ל לאמת הבטחתך שהבטחת שאמלוך, ובכ"ז בנדבה אזבחה לך, כאלו עשית דבר שלא היית מחויב מצד ההבטחה,

באשר הוסיף טוב שהצילני מכל צרה, וגם שראתה עיני נקמה באויבי, ע"ד ושלומת רשעים תראה:

זה השער הנה מ'כל צ'רה ה'צילנו ו'באויבי ר״ת מצו״ה, ורמז בזה שמצוה מגנא ומצלא, כדאיתא בגמ׳ סוטה (כא ע״א).

מכל צרה הצילני. י״ל הרמז בפסוק על פי מש״כ בסה״ק דברי יחזקאל (פר' בא ד״ה היום) בשם הזוה׳׳ק (ח"ב דף קפג ע״ב) דבזכות שישראל אוכלים מצות בפסח הם ניצולין בדין בראש השנה, ע״כ.

הרי דע״י אכילת מצה יוצאין בנ״י זכאין בדין בר״ה וממילא יהיו נמלטין מכל צרות וגזירות רעות העתידין לבוא עליהם במשך השנה.

וזהו הרמז כאן דהנה מ'כל צ'רה ה'צילני ר״ת מצ״ה, רומז דע״י אכילת מצה ניצולין מכל הצרות,

כי אכילת מצה מהני שיצאו זכאין בדין בר״ה

וממילא לא יגזרו עליהם גזירות רעות, אלא גזירות טובות ישועות ונחמות.

 

 

 

 


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו ביט הנפשהסנדיסק 128כרטיס זכרון 128

עדכונים חמים למייל

קבלת עדכונים