השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 
תהלים

תהלים פרק סז

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר:

מלבי"ם – למנצח, הוסד על הרעב שהיה בימי דוד שלש שנים, ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים,

ונתנו שבעה מבני שאול אל הגבעונים להמיתם, ויעתר ה' לארץ אחרי כן (ש"ב כ"א),

וקבלו חז"ל שאז נתוספו גרים רבים, שראו איך דן הקב"ה דין גרים גרורים ויראו מפני ה' ויושר משפטיו:

מע"ל בשם האלשיך ועוד מזמור זה מדבר על ימות המשיח ואז נזכה לשפע טוב וגם יתקדש שם שמים, שבאחרית הימים ילכו כל העמים בשם ה' ויתנו כבוד לשמו,

ומזה התעוררות לישראל שיתחזקו לילך באור ה' כבר עתה, כמו שאמרו למה תהיו אחרונים להשיב את המלך אל ביתו [ש"ב יט]

ולאחר שדיבר במזמור הקודם על הגלות יש כאן תפלה למהר הגאולה

ובקשה לתשועה נפשית ולתשועה גופנית.

זה השער ונ"ל לרמז ע"פ דברי הנחל קדומים (ויחי אות יב, בשלח אות א)

כי הגזירה לישב במצרים היה 430 שנה כמספר ה' פעמים אלקים,

ולא נשתעבדו כי אם פ"ו שנה כמספר אלקי"ם ואכתי פשו ד' אלקים עכלה"ק בקיצור,

וידוע מספה"ק (עיין דברי תורה ח"ו ע"ב) דבשביל זה היינו צריכים להיות עוד בגלויות אחרות בבל מדי יון, וגם הגלות האחרון הכביד, גלות אדום הארוך המר הזה, נגד ד' פעמים אלקים שנותרו מהגזירה דבמצרים לא יכלו להתמהמה אפילו רגע כידוע,

ועפי"ז נ"ל לרמז דכיון שמזמור זה נאמר על קיבוץ גלויות מן העכו"ם ויהיה ה' אחד כנ"ל,

לכן מוזכר בו ה' פעמים אלקים לרמז דבעת קיבוץ גלויות מן העכום ומלחמות גוג ומגוג

יתוקנו הה' פעמים אלקים שהיו צריכין להיות בגלות מצרים.

 

(ב) אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה:

מצודת דוד יחננו. יעשה עמנו חנינה: יאר פניו. יראה לנו פנים מאירות ושוחקות:

מלבי"ם – אלהים יחננו ויברכנו, בגשמים. יאר פניו, להודיעני ע"י האו"ת,

כמש"ש ויבקש דוד את פני ה' לדעת מפני מה נגזרה הגזרה:

 

(ג) לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל־גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ:

רש"י לדעת בארץ דרכך. להודיע שמדתך להטיב לעמך ועל זה יודוך וישמחו וירננו לאמים:

מצודת דוד לדעת. בכדי שיהא נודע לכל הארץ דרכך שאתה תשלם גמול להמאמינים בך:

בכל גוים. התשועה שתעשה לעמך יהיה נודע בכל גוים:

 מלבי"ם – לדעת, אחר שהשיב ה' שהוא על חטא הגבעונים, ידעו בארץ את דרכך, שתעשה משפט גם לגרים, (וביחוד שהיה התשובה על שאול שלא נספד כהלכה ועל שהרג את הגבעונים, ואמרו חז"ל על זה באשר משפטו פעלו, שאחז כף המשפט בצד האחד וכף הזכות בצד השני שהם שני הדרכים שלו, חסד ומשפט), והארץ הוא הפך השמים, ר"ל שגם בארץ ידעו דרכיך הנעלמים,

ובכל גוים ידעו ישועתך לכל חוסים בך, ועי"כ.

 מלבי"ם באור המלות (ג-ה) גוים, עמים, לאמים. גוים הם הקבוצים, ועמים הם הקבוצים החשובים יותר שיש להם מלך, והם יודו לה' (כמ"ש ישעיה א' ד'), ולאומים הם האומות שיש להם דת מיוחד

(כמ"ש ישעיה י"ז, ולמעלה ב' א'), והם ירננו שהוא יותר מהודאה לפרסם מעשיו לרבים:

 

(ד) יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם:

מצודות דוד יודוך – אז יודוך כל האומות בראותם שאינך מקפח שכר המאמינים בך:

מלבי"ם יודוך עמים – ולא לבד מקצתם רק יודוך כולם – ויש הבדל בין עמים ובין לאומים,

שלאומים – הם אלה שיש להם דת מיוחד, והם ישמחו וירננו – ויספרו בפרהסיא, ומפרש יודוך עמים אלהים:

 

(ה) יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים ׀ בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה:

רש"י כי תשפוט עמים מישור. לזכות: תנחם. תנהגם בדרך המישור ועל זאת יודוך עמים כולם:

מצודת דוד לאומים. ישמחו אז בראותם אשר תשפוט במישור ר"ל בדין הראוי לפי הגמול ולכן ישמחו:

ולאומים. את האומות ההם תנהגם בארץ לעולם לטייל בה לארכה ולרחבה בהשקט ושאנן:

מצודת ציון מישור. מלשון ישר: תנחם. תנהגם:

מלבי"ם – כי תשפט עמים במישור, ולאומים ישמחו וירננו, כי בארץ תנחם,

שיראו שהגם שהם בארץ תנחם בדרך הישר ושאתה משגיח בארץ, סלה, סיום הענין:

 

(ו) יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם:

מצודת דוד יודוך. גם בעבור זה כולם יודוך כי יראו שתשיב לכ"א כגמולו:

מלבי"ם – יודוך, עתה בקש שירד הגשם לברכה, כי מן עצירת הגשם נודע שה' שופט במישור,

ומן מה שנעתר לארץ אחרי כן יודוך עמים על הטובה:

 

(ז) אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ:

רש"י ארץ נתנה יבולה. וגם אל הארץ שנתנה יבולה ועל אשר יברכנו השם (סא"א):

מלבי"ם – שארץ נתנה יבולה, ובזה יברכנו אלהים מצד שהוא אלהינו המשגיח עלינו בפרטות, וגם שמצד מה.

מלבי"ם באור המלות אלהינו. התבאר בכ"מ ששם אלהים הבא בכינוי מציין הקשר שיש לו עם ישראל והשגחתו הפרטיית עליהם:

 

(ח) יְבָרְכֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים וְיִֽירְא֥וּ אֹ֝ת֗וֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ:

רש"י וייראו אותו כל אפסי ארץ. שיאמרו, ראו אלו שהיו יראי השם, איך ברכם וגדלם:

מצודת דוד בראותם שהוא משגיח ומשיב גמול: מצודת ציון אפסי. קצות:

מלבי"ם שיברכנו אלהים עי"כ ייראו אותך כל אפסי ארץ, כמ"ש כי עמך הסליחה למען תורא, וכמש"פ שם:

ספר זה השער נ"ל לרמז בתיבות 'אלקים אלקינו' דהם ר"ת של הפסוק (שמות טז, טי) ו'יאמר מ'שה א'ליהם ה'וא ה'לחם א'שר נ'תן י'י ל'כם ל'אכלה,

והנה הגאון בעל תוספת יו"ט זי"ע פירש (ברכות פז) על מה שאנו מברכים בברהמ"ז ברוך אלקינו שאכלנו משלו, ובברכת התורה אנו מברכים ברכו את ה',

לפי שהתורה הוא מסתורין דיליה כביכול, ולא היה צריך לגלות לנו רק נתנה לנו מצד החסד דהוא הוי' ב"ה, משא"כ על המזון שצריך לתת לנו מצד הדין, דאם ברא אותנו כביכול אזי צריך ליתן לנו מזונות

לכן מברכים בברכת אלקינו שהוא דין עכדה"ק.

וי"ל דלזה מרמז הפסוק 'ארץ נתנה יבולה יברכנו אלקים אלקינו' שהוא ר"ת כנ"ל שרומז על המזון שנותן ה' לאכלה,

ואמר יברכנו אלקים אלקינו מצד הדין, והיינו שהשי"ת צריך לתת לנו יבול הארץ מצד שם אלקים היינו מדת הדין.

 


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128