השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

ספר שמואל א

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

21 תגובות על “ספר שמואל א”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. עמרם הגיב:

    שלום לכבוד הרב,
    מה המקור בחז"ל למדרש שמוזכר בשיעור שבעת שביית ארון הברית גולית הוציא את הלוחות מהארון ושאול "חטף" לגולית את הלוחות והחזיר אותם?
    בברכה
    עמרם

    • בועז שלום הגיב:

      לעמרם שלום
      הדברים מפורשים במדרש שמואל [פרשה יא, א] וזה לשונו:
      "וירץ איש בנימין מהמערכה ויבא שילה ביום ההוא ומדיו קרועים ואדמה על ראשו (שמואל א' ד' י"ב), זה שאול. ר' לוי ור' סימון ורבנן חד [ר' לוי] אמר ששים מיל הלך שאול באותו היום, במערכה היה ושמע שנשבו הלוחות והלך וחטפן מיד גלית ובא, ורבי סימון אמר מאה ועשרים מיל הלך שאול באותו היום בשילו היה ושמע שנשבו הלוחות והלך וחטפן מיד גלית ובא, ורבנין אמרין מאה ושמונים מיל הלך שאול באותו היום במערכה היה וברח לשילה ושמע שנשבו הלוחות והלך וחטפן מיד גלית ובא.
      וכך גם הביא רש"י על הפסוק [שמואל א פרק ד, יב] "וַיָּ֤רָץ אִישׁ־בִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֽׁוֹ":
      פרש"י: "איש בנימן – זה היה שאול שחטף את הלוחות מיד גלית וברח לו":

  2. ישראל טריבווסר הגיב:

    שלום וברכה לכבוד הרב
    ברצוני לשאול שתי שאלות:
    1 פרק יט פסוק ו שאול נשבע שלא יהרוג את דוד אז איך אחר כך רצה להרוג אותו?
    2 יח כח כתוב וידע כי ה עם דוד א"כ למה דן אותו כמורד הרי הוא רואה שה' עמו?
    תודה!

    • בועז שלום הגיב:

      לישראל שלום
      על השאלות הללו ענינו בשיעורינו.
      השאלות הללו יוצאות מתוך נקודת הנחה ששאול פעל את כל פעולותיו באופן רציונלי ומושכל. אולם מן הכתובים מוכח שאת שאול ביעתה רוח רעה, שזהו סוג של חולי הנפש, ומכוחו פעל.
      גם מבחינה רציונלית חששו של שאול לא לגמרי מושלל מההגיון –
      מקובל היה בזמנם שהמלך שהיה קם למלוך אחר מלך אחר שאינו ממשפחתו, היה הורג את כל היורשים הפוטנציאליים, מפני שהם מסכנים את מלכותו, מחשש שמא ימרדו בו. ואם כן כששאול רדף את דוד הייתה לו סיבה לחשוש לפיקוח נפש של בני ביתו כאשר הוא יקום למלוך.

      • אברהם הגיב:

        שמעתי את ההסבר של הרב על החשש פיקוח נפש למשפחתו של שאול, אבל אני עדיין לא מבין, שאול יודע שה' קרע את מלכות ישראל מעליו ונתנה לרעהו הטוב ממנו, ברור לשאול שזרעו לא ימלוך, ומה שלא יהיה יקום מלך אחר שיכול להרוג את משפחתו, אז מה יועיל לו שהוא יהרוג את דוד?

        דבר נוסף, אחרי שנודע לו ששמואל משח את דוד, איך הוא המשיך לרדוף אחריו? האם זו לא התחכמות נגד רצון ה'?
        מה גם ששמואל עצמו חשש מתגובתו של שאול ואמר "ושמע שאול והרגני", איך יתכן ששאול יהרוג את נביא ה' שהולך לקיים את ציווי ה'? האם מרידה במלכות אסורה גם כשזה על פי ציווי מפורש מה'?

        • בועז שלום הגיב:

          לר' אברהם השלום והברכה!
          אפתח בתודה על הסיוע והעזרה לאתר, יישר כח!
          א. בנוגע לשאלתך אודות אי המשך מלכות שאול – אכן ברור ששאול לא ימלוך, אך אין הדבר מונע עכ"פ ממנו לעשות כל אשר לאל ידו על מנת להציל את בני ביתו מן הסכנה. כפי שלא יעלה על הדעת שכיון שנאמר לו ע"י שמואל שהוא ימות במלחמת פלשתים, לכן הוא לא ילחם? אלא עליו מוטל לעשות את אשר בכחו, וכך הוא עשה.
          ב. לשאלתך כיצד שאול רודף את דוד המומלך מה' או מהוה איום על שמואל נביא ה' – לכן הוספנו שהיה כאן אלמנט נוסף – והוא הרוח רעה שהייתה מבעתת אותו, ומכוחה החלטותיו לא היו לגמרי רציונאליות – מושכלות. הסיבה שאמרנו מצד פיקו"נ לבני משפחתו – זה היה מן הסתם מה ששאול מתרץ לעצמו ברדיפתו את דוד.
          כפי שאמרנו לא פעם שהגם שה' היטה את לב פרעה, עכ"ז שומה עלינו להבין מה עבר לו בראש בעת שקיבל החלטותיו להתעקש, או לרדוף אחר בנ"י בהכנסם לים. שבודאי אם נשאלנו מדוע פעל כך – הוא לא יענה 'זה לא בשליטתי', אלא יתרץ מעשיו בטעמים הגיוניים.

  3. גדי הרוש הגיב:

    שלום לכבוד הרב!
    יישר כח על כלל השיעורים בכל התחומים ,מועברים בצורה מצוינת,בהירה ובהבנה.
    א. אינני מצליח לפתוח את השיעור על פרק כ"ט (האם הבעיה אצלי?).
    ב. אני מעוניין לרכוש את ספרי הרב דרך מי אפשר לרכוש?
    תודה רבה

  4. רבקה טויטו הגיב:

    רציתי להודות לכבוד הרב
    על הלימוד העיוני של הספרים
    יש לי גם חלק מהדיסקים
    ואני לומדת גם מהדיסקים וגם מהאתר
    ה' יברך אותך ואת כל פעולך
    שבוע טוב

  5. ישראל טריבווסר הגיב:

    מועדים לשמחה!
    כבוד הרב, אני מחפש מקור לדבר ששמעתי כשאוריה בקש את בת שבע תמורת לקיחת החרב מגלית דוד אמר לו שאתה לא מהול אז אוריה אמר לו למול אותו ולקח את החרב של גלית ומל אותו ועשאו כרות שפכה.
    האם יש לזה מקור?
    תודה רבה

    • בועז שלום הגיב:

      לישראל שלום
      חגים וזמנים לששון.
      גם אני שמעתי זאת מאחד הדרשנים, והתפלאתי על זה, וחיפשתי לכך מקור ולא מצאתי. [הדבר היחיד שכן אני מכיר לו מקור – הם דברי הזהר (ח"א ח.) שהתייחסנו אליהם בשיעור, שבו כתוב שאוריה לא קרב אצלה].
      ועצם הרעיון הזה נסתר ממדרש אחר [מעבר למה שנסתר מהזוה"ק הנ"ל שאומר שדוד לא ידע שאוריה לא קרב אצלה, וא"ת שעשאו כרות שפכה בוודאי שידע!] שהמדרש אומר שדוד נתן לו את בת שבע לאשה, בעקבות זה שסייע בידו לשחרר את חרב גלית, וכיצד יתכן הדבר שדוד יעבור על מה שנאמר "לֹא־יָבֹא פְצוּעַ־דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'" וישיא לו בת ישראל?
      ועוד כיצד חשב לחפות על מעשה בת שבע כששלח את אוריה לביתו להיות עם אשתו, אם דוד יודע שממילא אינו יכול להוליד וממילא עדיין החשש קיים שיוודע לאוריה שהיא נבעלה לזר והוולד לא שלו? [אא"כ נאמר שדוד עשה כל זה מחשש לזות שפתיים של העם, לא מחששו של אוריה, אך גם זה קשה שהרי הזוהר מקשה מדוע שלחו לאוריה לביתו אם ידע שאוריה לא בא עליה מעולם? ומשיב שדוד לא ידע זאת, הרי שכל הענין היה בעיקר בשביל אוריה] ועוד כיצד נפל מכשול כה גדול ביד דוד שעשאו כרות שפכה?
      לסיכום – אשמח גם אני לשמוע אם יש מקור לזה.

  6. אברמי הגיב:

    שלום וברכה כבוד הרב
    רציתי לשאול היכן היו האורים ותומים – אצל שאול או אצל דוד?
    מצד אחד אצל שאול, שלפני המלחמה האחרונה שלו עם פלישתים הוא שאל באורים ותומים, ומאידך אצל דוד כשהיה בחו"ל נאמר ששאל בה' על ידי אביתר?
    תודה רבה על השיעורים המרתקים והמלאים בחן כל טוב

    • בועז שלום הגיב:

      לאברמי שלום
      שאלתך הלכו בה נמושות, הפסוק אומר ולא ענהו ה' גם בחלומות גם באורים וגו' וכבר כתב היפ"ת והרד"ק שהגם שהיו אצל דוד, שאביתר הביאם אצלו, שלח שם שאול אנשים לשאול בהם.
      והגם שבתרגום ר' יוסף על דה"י [א ספ"י] כתב ששאול לא שאל באו"ת, וכן כתב האברבנאל היות ולא היו אצלו אלא אצל אביתר ודוד, עכ"ז תמוה הוא ביותר, שהגם ששאול בדבריו אל שמואל לא הזכיר האו"ת, עכ"ז קודם לכן מובא במפורש [ש"א כח ו] "ולא ענהו ה' גם בחלומות גם באורים".
      אולם לדידי תמוה מאד לומר ששאול שלא ידע היכן מתחבא דוד, מצליח לשלוח אליו שליח אל מקום מחבואו ולשאול שם באו"ת??
      ולכן הנראה יותר הוא מש"כ הרמב"ן [שמות פרק כח פסוק ל] שכתב "אפשר שאחרי שנתן משה בחשן השמות הקדושים של האורים והתומים היו נודעים במסורת ממנו לגדולי חכמי ישראל שמסרם להם עם סתרי תורה, ולפיכך היה ביד דוד אפוד (ש"א כג ו), והיה כדמות אפוד משה, ובו חשן כדמות חשן הקדש, אבל נראה שהיו בד, כאשר נאמר בשמואל (שם ב יח) נער חגור אפוד בד, ואמר בנוב עיר הכהנים (שם כב יח) שמונים וחמשה איש נושא אפוד בד, וילבישו אותו את הכהן שהוא מבני הנביאים ושואלים בו ונענין לפעמים, כאשר חשב בזה ר"א ומה שאמר שאלו ראה תשובת רבינו האיי לא אמר ככה, כבר ראינוה וחשבנוה, וידענו כי ר"א לא נתכון אליה": עכ"ל.
      הרי לנו שלדעת הרמב"ן היו כמה איפודי בד שבהן היו נשאלין מעין או"ת, וזה מה שהיה אצל דוד.

  7. יוסף דוד שמעון הגיב:

    שלום כבוד הרב, תודה על השיעורם הנפלאים!
    יש לי שתי שאלות.
    1. איך יונתן כאילו הוא עצמו מצא עצה ״מחר חודש שלשת כו׳״ והרי זאת העצה של דוד?
    2. הזכרתם בפרק הזה, כבר פעם אחת פירוש רש״י (ביחס למנהג משתה בית המלכים״)
    למה לא נזכר פירוש רש״י על על ״ובקש השם מאויבי דוד שרומז על חלוקת המלוכה אחרי מות שלמה?
    יוסף דוד שמעון מצרפת

    • בועז שלום הגיב:

      שלום לר' יוסף דוד שמעון, ותודה על הדברים.
      1. יהונתן לא 'מצא עצה', אלא מפרט את המהלך בו הוא יגלה אוזן דוד, וכן משנה ממה שאמר דוד, וכפי שכתב האלשיך [שמואל א פרק כ פסוק יח]:
      "ויאמר לו יהונתן מחר חדש כו'. הנה דוד אמר לו (פסוק ה) שימתין עד ערב השלישית הוא של יום שאחר יום ראש חדש השני. אמר לו יהונתן ערב ראש חדש הראשון הנה מחר חדש, ומיד ונפקדת כי יפקד מושבך מיד ביום החדש הראשון, כלומר ואין להתעכב עד השלישי להשיבך דבר": עכ"ל.
      וכן יהונתן מפרט את הדרך בה יגלה את אוזנו, מה שלא בא בדברי דוד, ומציין את כל הפרטים, וכפי שכתב המלבי"ם [שם]
      "ויאמר לו יהונתן. התחיל לפרט הסימנים ששמו ביניהם: ונפקדת. בהכרח יזכר בך המלך, אחר שיפקד ויחסר מושבך, שלא תמצא שם":
      2. לא תמיד אני מזכיר בשיעור את כל המפרשים, אני בד"כ לא מדלג על המלבי"ם ולומדו כסדר, אך בנוגע לשאר המפרשים – משתדל להביא מדבריהם.

  8. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    לצערי עדיין לא הגעתי לסדר לימוד הנ"ך.ה' יעזרני.
    נשאלתי. שמואל א פרק ט פסוק טז ה' אומר לשמואל "ומשחתו לנגיד" למה השינוי "נגיד" ולא מלך? תודה.

    • בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      המלבי"ם [שמואל א פרק י פסוק א] מבאר:
      הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד, תפס [לשון] 'נגיד' לא 'מלך', באשר לא הובטח לו המלכות בירושה כדרך הנמשח בשמן הקדש ותרם כראם קרני:

  9. אברהם הגיב:

    איך היה מותר לאביגיל להביא לדוד את האוכל והיין, הרי נבל הודיע מפורשות שאינו מעוניין לתת כלום לדוד, האין זה גזל?

    • בועז שלום הגיב:

      לר' אברהם, שאלתך מצוינת, והילכו בה נמושות –
      כתב בספר בית אריה [הל' מזוזה יו"ד סי' רצא עמ' לד]:
      "וכיוון דכתיב ולאישה נבל לא הגידה – יש בזה משום גזל, וצ"ל דהיה מותר ליקח כי בא בשכרו [של דוד על שמירת צאן נבל], כמו שאמר 'אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר'. עכ"ל.

  10. אריה נדב הגיב:

    בס"ד.
    בפסוק ח' כתוב ויוחל שבעת ימים… באיזה פסוק מבקש שמואל הנביא משאול להמתין לו?

    • הרב בועז שלום הגיב:

      שמואל א פרק י פסוק ח
      וְיָרַדְתָּ֣ לְפָנַי֘ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ לְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַד־בּוֹאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהוֹדַעְתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה:

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128