בדין גדר ת"ח והאם יש ת"ח בדורנו ואם כן לאיזה ענין – נושא זה ארוך וכבר כתב בו מרן הגרע"י זלה"ה בכמה מקומות [ביחו"ד ח"ד עמ' עט, ובח"ה עמ' רפא, וביבי"א ח"ד עמ' רסח].

בנוגע לתואר 'רב' בזמננו, והיחס לכך, אענה בקצרה [בציטוט גם כן מהגרע"י זלה"ה שהוב"ד בילקו"י כבוד או"א עמ' תשיז]:
"מכל מקום בזמן הזה ראוי להחמיר, ולא דמי לזמן חכמי הגמרא שלא היה נקרא בתואר רבי אלא מי שנסמך לכך [ועיין מגילה כא] וכל שכן בדור היתום הזה דאחסור דרי הלוך וחסור ויחנו בחסרו'ת וכבוד התורה ירד פלאים ובעוונותינו הרבים הותרה הרצועה לבזות תלמידי חכמים וזה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה, ולא השגיחו בדברי רבותינו ז"ל שמאוד החמירו בעוון זה אשר בגללו חרבה ירושלים [שבת קיט], ואם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שבודאי עשה תשובה [ברכות ט] והמבזה תלמיד חכם נקרא אפיקורוס או מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ואין לו חלק לעולם הבא… ואשר על כן בודאי הגמור שמן הראוי לכבד תלמידי חכמים ככל האפשר וינהגו לאידך גיסא להחמיר יותר ממה שצריך על פי הדין כו'. ועי' בפלא יועץ [מערכת כבוד החכמים] שכתב: שאפילו חכם גדול ראוי לו לחלוק כבוד אף לתלמיד מתחיל, כדי שממנו יראו וכין יעשו לחבב התורה על לומדיה, וכל שכן שהתלמידי חכמים צריכים לעמוד זה בפני זה ולנהוג כבוד ביניהם ע"ש. עכ"ל.
[וע"ע בפלא יועץ ע' קימה: ות׳׳ח שהוא שונה הלכות וידע לאהדורי סברא בטוב טעם, חייב לעמוד לפניו מלא קומתו, לא כמו שעושים עתה שאין עומדים אלא מעט, נראה ואינו נראה… כו' ע"ש עוד.]