השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

Answer for האם יוצאים ידי חובת לימוד התורה בשמיעה מנגן? והאם גם הרהור בדברי תורה נחשב כלימוד?

שלום,
מצות תלמוד תורה אינו בדוקא בהוצאה בפה, אלא גם בהרהור הלב [ראה הרחבה בהמשך].
שמיעת דברי תורה בנגן או בכל דרך אחרת והרהור בהם – הרי זה מצות תלמוד תורה.
אמת הדבר שיש מעלה בהגיה והוצאה בפה – "חיים הם למוצאיהם, אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאהם בפה" [עירובין נד], כל הענין שם שבזה זוכה לזכור את הדברי תורה שלמד ואף זו סגולה לאריכות ימים, אך אין הכונה שם שבלא זה לא קיים מצות תלמוד תורה.
יש בנותן טעם להרחיב מעט בענין ולהביא את מש"כ בספר "אבני המקום" [קולדצקי עמ"ס חגיגה דף ג, פסקה ג. ההוספות בסוגריים מרובעים מאתי]:
והנה מסוגיין [סוגיא דהני תרי אילמי] לכאורה יש לתמוה על שיטת השו״ע בסי׳ מ״ז סעיף ד׳ דאין מברכין ברכות התורה על הרהור, ופירשו רוב הפוסקים משום דהרהור לאו כדיבור דמי, ותמוה דהא בסוגיין מוכח דאף היכא דלא משתעי וגמר קרינן ביה 'למען ילמדו' ומבואר להדיא שהרהור חשיב לימוד!
(וכעי״ז הקשה הגר״א שם דהא כתיב 'והגית בו' והגיון הוא בלב! ומבואר דאף הרהור בד״ת חשיב לימוד).
ובשלמא לטעם הלבוש שם שלא תקנו ברכה על מחשבה [ולכן אין מברכים ברכה"ת על הרהור] וכן להטעם שכתב החיי אדם שלא תקנו ברכה על דבר שאינו ניכר [והרהור אינו ניכר] ניחא, אבל לטעם הפוסקים צ״ע.
ובערוך השולחן שם כתב דאף דודאי חשיב לימוד אף בלב וכמש״כ הגר״א אבל מ״מ עיקר לימוד הוא בפה, ולפי״ז מיושב ג״כ קושיתנו.
ושמעתי ממו״ז הגר״ח קניבסקי שליט״א דודאי אף לדעת השו״ע לימוד ע״י הרהור חשיב לימוד, אלא דס״ל דלא תקנו ברכה אלא על פעולת דיבור, ומכל מקום הוצרכו [הפוסקים] להוסיף דהרהור לאו כדיבור דמי דאילו הוי כדיבור, גם זה הוי בכלל התקנה!
ומ״מ שפיר הקשה הגר״א דכיון דכתיב 'והגית בו' א״כ עיקר מצות לימוד מתקיימת ע״י 'הגיון בלב' ולא מסתבר שלא יתקנו חז״ל ברכה על זה.
ולפמש״כ באות ב׳ יש ליישב עוד דדוקא באילם חשיב לימוד משום דאי אפשר, אבל כפיקח לא חשיב לימוד בלב.
עכ"ל.

Print Friendly, PDF & Email

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128