השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

Answer for האם צריך דוקא לבקש סליחה, או די בכך ששבו היחסים לתקנם?

מקור הספק הוא מהמובא בגמי בב׳׳ק (צא.) ״ת״ר: כל אלו שאמרו – דמי בושתו, אבל צערו – אפי׳ הביא כל אילי נביות שבעולם, אין נמחל לו עד שיבקש ממנו…״ והספק הוא האם אכן צריך ׳שיבקש׳ דוקא, או לא.
הנה בגמי ביומא (פ״ז) הגמ' לומדת שלא יבקש ממנו יותר מג' פעמים – מאחי יוסף, שנאמר: "כה תאמרו ליוסף אנא שא נא" וגו' [אנא, שא, נא, – הרי שלש פעמים].
ויש להבין מדוע המתינו האחים מלבקש מחילה עד עכשיו ולא עשו כן מייד כשיוסף התגלה להם במצרים?
וצ״ל דבתחלה חשבו שיוסף מחל להם בלב שלם כשאמר להם (שם מה, ה-ח), אל תעצבו וגו׳ לא אתם שלחתם וגו׳ כי האלקים וגו׳, ולכלם נתן לאיש חלפות שמלות וגו׳ (שם כ״ב), ולא הוצרכו לבקש ממנו שימחול, משא"כ כאשר 'ויראו אחי יוסף כי מת אביהם' וכפי שפירש רש״י – שמשמת יעקב לא קרבם, דנו מזה כי לא מחל להם בלב שלם, ולכן הוצרכו לבקשו אנא שא נא וגו'.
וראיה מכאן שהעיקר הוא המחילה ולא הבקשה [שהרי לא הוזקקו לבקש – כי נראה שיוסף מחל בעצמו, ורק כשראו שלא מחל בלב שלם – הוצרכו לבקש ג״פ].
אולם מדברי רבינו בחיי (שם) משמע שצריך דוקא לבקש סליחה. וז״ל: ״לא ביאר הכתוב שמחל להם, וכבר בארו חז״ל וכו' עד שירצה את חברו וכו', מ״מ לא ראינו שיזכיר הכתוב מחילה ביוסף וכו', וא״כ מתו בענשם בלא מחילת יוסף ואי אפשר להתכפר עונם רק במחילתו, וע׳׳כ הוצרך העונש להיות כמוס וחתום להפקד לאחר זמן בענין עשרה הרוגי מלכות. ע״ש. ו
דבריו צ״ב, מדוע יוסף לא מחל, שהרי מהדין אין צריך לבקש יותר מג׳ פעמים, ומה עוד יכלו עוד לעשות? והרי כבר אמרו "אנא שא נא"?
והפר״ח (בסי׳ תר״ו ס״א) סובר שאינו רשאי לבקש יותר מג׳ פעמים [ע״ש ממשמעות הש״ס ביומא הנ״ל, והרמב״ם בפ״ב מתשובה ה״ט], ואפי׳ למשמעות הטור (שם) דרשאי לבקש מחילה כמה פעמים שירצה, מכל מקום למה מגיע לאחים עונש, והרי ההלכה היא ׳שאין זקוק יותר משלש פעמים׳?
ותירץ בשו״ת 'דברי יציב' (או״ח רנח) שיש לבאר בדברי רבינו בחיי, שיוסף והשבטים נחלקו לשיטתם כפי מ׳׳ש ב׳פרשת דרכים׳ (בדרך האתרים דרוש א) שהשבטים סברו- שדינם כישראל, ויוסף סבר – שדינם כבני נח, ולכך יוסף לשיטתו לא מחל להם שלא שייך מחילה בבן נח [צ״ב, דהא דלא מועיל מחילה בב״נ זה מדין אכזריות שבהם כמש״כ תוס׳ סנהדרין (נט. ד"ה משום) וא״כ בודאי טעם זה לא שייך ביוסף הצדיק! וי״ל בדוחק דמיירי הכא במחילה מדין ׳תשובה-כפרה׳ וזה לא שייך בב״נ כמבואר במדרש תנחומא (האזינו סי׳ ד) קרוב ה׳ לכל קוראיו, פעמים אינו קרוב … וכתיב : ישא ה׳ פניו אליך וכתוב אחד אומר ..אשר לא ישא פנים? עושה תשובה נושא לו פנים, יכול לכל? ת״ל אליך ולא לאומה מעכו״ם… וצ״ע]. והם לשיטתם סברו שדינם כישראל. ואם כן לאור זאת יש אכן ללמוד מן השבטים שיש לבקש מחילה ג׳ פעמים, שלשיטתם בקשו מחילה. יעו׳׳ש.
ופשוט שכל האמור זה דוקא אם גילה דעתו שהוא מוחל, הרי שמחילתו מועילה, אפילו ללא בקשת סליחה, אבל כשלא גילה דעתו כלל [דהיינו שאין לי גילוי דעת מהתנהגותו שמחל] חייב לילך לפייסו כמבואר בשו״ע (ריש סי׳ תר״ס וברמב״ם הל' תשובה ה, ט). 
[התשובה מדברים שפרסם הרב יוסף גמליאל שליט"א]

Print Friendly, PDF & Email

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128