שלום
השאלה שלך מאד כללית, כיון שלא ציינת את הגיל שלך, וכן אין לי נתונים חשובים נוספים  – הרמה הלימודית שלך, וההספקים, ו'מה שליבו חפץ'.
באופן כללי אשיב –
הלימוד ראוי שיהיה בלול מלימוד עיוני, ולימוד בקיאות, כפי שעושים בישיבות. לימוד שטחי אינו מפתח כראוי את החשיבה העיונית, וגורם לשטחיות בכל נושא בו נעסוק. אדם הלומד להעמיק, לומד "ללמוד" כל נושא שבו הוא נוגע והופך לאדם מעמיק.
ולכן חלק מסוים מהזמן ראוי להקדיש ללימוד עיוני, וחלק נכבד ללימד בקיאות והספקים. [במצב שלך, כי לבחור ישיבה רגיל מומלץ לנהוג כפי שמקובל היום בעולם הישיבות – את הבוקר להקדיש לעיון, ואחה"צ וערב לבקיאות].
בנוגע ללימוד ההלכה – 
אם המטרה היא לדעת את ההלכה למעשה – יש ללמוד משנ"ב עם כה"ח. אך אם המטרה להעמיק בלימוד ההלכה – יש ללמוד טור ב"י, דבר שאכן יגזול ממך זמן רב ועיכוב גדול על כל סימן בשו"ע, שהרי לימוד הב"י מצריך הכרת הסוגיא על מפרשיה וראשוניה, דבר שלכשעצמו יקח לך זמן רב.
למלאת כרסו בש"ס ופוסקים – איני יודע הגדרה מדויקת, רק ראיתי שכתב ה"פני מנחם" מגור [אוצר מכתבים עמ' יב] "השיעור הזה הוא רחב מאד ועלול האדם לחשוב שכבר מילא כרסו וכו'". עכ"ל. כך שקשה לקבוע בזה מסמרות, רק ברור שהוא "שיעור רחב מאד" ושניתן לטעות בזה בקלות.
בהצלחה בלימוד התורה ועלייה בירא"ש!