שלום
בנוע למה שציטטת את הפלא יועץ בערך "דעת" ש"יבוא לו כפי בקשתו והשתדלותו" וניסית לבאר ענין 'בקשתו' – תפילה, בפלא יועץ לא כתוב בקשתו, אלא 'חריפותו', ופירושו שיש מצב שבו נגזר על האדם טובה – ואז השתדלותו לרעה – לא תזיק, ויש שנגזר רעה – ואז השתדלותו לטובה לא תועיל, ויש שנגזר עליו שיקבל כפי השתדלותו, ואז אכן תלוי בזה הדבר.
אך הוא מוסיף ואומר ש"האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצוותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה [המזל] וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח אף כי ירבה עינויים ועמל וטורח – קווי ה' יחליפו כח, הון ועושר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת וזה פירוש הפסוק 'משכיל על דבר ימצא טוב, ובוטח בה' אשריו' רצה לומר שאינו משכיל על דבר [ר"ל עושה תחבולות בשכלו], אלא בוטח בהשם – אשריו". עכ"ל.

אם נסכם – הפלא יועץ אומר שעל האדם לעשות השתדלות לפרנסה, היות ואינו יודע שמא נגזר עליו כפי השתדלותו. משאין כן הדבק בתורה ועושה אותה קבע, אינו צריך להטריד עצמו בענייני פרנסה ולחדול בשל כך מלימודו.
הדברים הם כדוגמת דברי הרמב"ם [סוף הל' שמיטה ויובל] על שבט לוי  "…הם חיל ה', שנאמר "ברך ה' חילו" והוא ברוך הוא זיכה להם, שנאמר "אני חלקך ונחלתך", ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם–הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי": עכ"ל.
נמצא איפוא שאין זה ענין כלל לשידוך ורפואה, שמוטל על כל אדם להשתדל ברפואה וזיווג, אלא לפרנסה.
מכל מקום, אמת הוא הדבר, שהבוטח בה' יכול להמנע מכל השתדלות בכל ענין – גם ברפואה, כדברי הרמב"ן [בראשית פרק ו' פסוק י"ט] "מה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם, אחר שהבטיח וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך". וכבר הארכתי בשיטות שנאמרו בזה בשתי שיחות בנושא 'פרנסה ובטחון' שתוכל לשמוע כאן.
דבר נוסף – יש חילוק פשוט בין רפואה ושמירה לבין פרנסה, שבענייני רפואה ושמירה יש חשש שאדם יטעה במצבו הרוחני ולא יפעל די, ויסתכן בנפשו, אך בענין פרנסה אין חשש שימות, ולכן שם לא המליץ הפלא יועץ על האפשרות הזו.
וכך גם מורים גדולי הדורות עד דורנו אנו – שבענייני רפואה ושמירה וכן בענייני שידוכים – אין הם מורים להסתמך על הבטחון, אלא להשתדל ע"פ טבע. וכפי שהארכנו לבאר את דעתם בשיעורינו בספר 'אמונה ובטחון' לחזו"א. 

בנוגע לשאלתך אודות ההשקפה הנכונה בענין 'אתחלתא דגאולה' – עסקנו בנושא זה די בהרחבה כפי שתוכל לראות כאן ובשאלות שנשאלו בסוף העמוד ובתגובתנו לדברים.
שנזכה לגאולה השלימה במהרה!