שלום,
א. המדידה בזמן חז"ל הייתה בד"כ על פי שעון שמש, כידוע על ידי נעיצת מקל בקרקע, או על ידי מעלות המסומנות בקיר ולפיהן ניתן לדעת כמה זמן עבר.
ב. מדידות האורך היו לפי טפחים, ולכן דנו על אמה בת חמשה טפחים או אמה בת ששה טפחים. השיעור בטפח היה לפי אדם בינוני, וכך כל מידות חז"ל. מעבר לכך ודאי היה להם סרגלים בהם מדדו כפי שרואים במס' שבת [דף לא.] בשמאי שדחפו לגר ב"אמת הבנין" ופרש"י שם: "אמת הבנין – מקל שהוא אמת אורך, ומודדים בו אורך הבנין, שהיו קוצצין עם האומנין כך וכך אמות בכך וכך דמים": הרי שהיה להם כלי מידה באורך אמה.