שטרות כסף – האחרונים נחלקו בזה האם יש בהם דין מוקצה מחמת חסרון כיס או מוקצה מחמת גופו. [אין נ"מ למעשה, שלכו"ע חשיב מוקצה ולא כלי שמלאכתו לאיסור].
השמירת שבת כהלכתה ורבים אשר עמו נוקטים שיש להם דין של מוקצה מחמת חסרון כיס, שחס עליהם.
אך מאידך יש אחרונים שנוקטים שהם מוקצה מחמת גופו, והזכיר בילקו"י את הספק בזה וכתב "ולענין שטרי כסף לכאורה י״ל דהם םוקצה מחמת גופו, ולא מחמת חס״כ, שאין מקפידים עליהם לנהוג בהם בזהירות שלא יתקמטו וכדומה. ועיין בבית יוסף (סימן שח) שכתב, שמעות הם בכלל מוקגה מחמת גופו. ע״ש. ושמא שטרות כסף דינם שונה. וצ״ע".
ויתכן שיש לחלק בין שטרות קטנים לגדולים, שעל שטר של 20 ₪ בד"כ אין אדם חס להניחו במקום נקי ולהזהר בו שלא יתקמט וכד', אך בשטר של 200 ₪ לדוגמא חס יותר.
בנוגע לאוכל ובגדים – גזירת מוקצה הייתה בהתחלה גורפת מאד, ולאחמ"כ התירו וחזרו והתירו, ובתחילה גזרו על כל הכלים [חוץ משלשה כמבואר במס' שבת קכג:] כיון שיש כלים המיועדים לאיסור, אסרו הכל עד שחזרו וכו'. משא"כ בבגדים ואוכלים וספרי קודש שמעולם לא גזרו עליהם.