השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

Answer for משניות – הבנה כללית

שלום
א. את המשניות ריכז רבי הקדוש, על פי מה ששנו התנאים שקדמו לו. רבות מהמשניות כבר היו שנויות לפניו, ויש לכך ראיות רבות, ולכן רבי נקרא "מסדר המשניות".
ב. המשנה בד"כ אינה ההלכה הסופית. המשניות כתובות בקיצור ובתמצות, ונכתבו רק על מנת שלא תשתכחנה. הכלל הוא שאין לכתוב תורה שבעל פה, ומשום עת לעשות לה' הפרו תורתך כתב רבי את המשניות, וחכמי התלמוד את הגמרא, ומשם ואילך הותר לחלוטין הדבר.
ג. הברייתות כשמן – ברא – חוץ, חיצוניות. הן דברי התנאים שלא הוכנסו למשנה. משום כן הן פחות מדויקות, מפני שלא שיננו אותן כמו ששיננו את המשניות. כל אמורא ידע את כל המשניות בעל פה, אך לא בהכרח את הברייתות. על ברייתא ניתן לומר "משבשתא היא" מה שלעולם לא ייאמר על משנה. לכל היותר המשנה תקבל הסבר של "חסורי מחסרא והכי קתני" שבזה המשנה עומדת על כנה, עם תוספת מילות קישור, הסבר נוסף או משפט מבהיר.
ד. מקורות לכך שאיננו פוסקים הלכה כמשנה:
הגמ' בנדה [דף ז] אומרת: "אין למדין הלכה מפי התלמוד".
פרש"י: מדאיצטריך [התלמוד] למימר להו 'הלכה' [הגם שבמשנה נקבע שכך ההלכה] שמע מינה דאין למידין הלכה מפי התלמוד, מתוך המשנה וברייתא ששנויה בהן הלכה כפלוני, אין למידין מהן, שהאמוראים האחרונים דקדקו בטעמי התנאים, והעמידו הלכה על בוריה, אבל הראשונים לא דקדקו איש בדברי חבירו, אלא כל אחד ששמע מרבו מלמדה לתלמידו שמועה כמו שהיא, והיתה נקרא משנה וברייתא, והיה נותן לבו לתת טעם לשמועתו, וזה נותן בה טעם אחר, ואותה סברא היתה נקראת תלמוד בימי התנאים.
ומשנה שפסק בה הלכה מסברת תלמוד שלהן נישנית, ואין למידין הימנה: עכ"ל.
הגמ' במסכת סוטה [דף כב] אומרת: התנאים [האנשים הלומדים משנה בלבד] מבלי עולם. מבלי עולם סלקא דעתך? אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן. תניא נמי הכי א"ר יהושע וכי מבלי עולם הן והלא מיישבי עולם הן שנאמר הליכות עולם לו! אלא שמורין הלכה מתוך משנתן:
פרש"י: מבלי עולם ס"ד? – ומה הם גורמין לאחרים: שמורין הלכה מתוך משנתן – קאמר שמבלין עולם בהוראות טעות דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר שאינו דומה ועוד יש משניות הרבה (במשניות) דאמרינן הא מני פלוני הוא ויחידאה היא ולית הלכתא כוותיה ועוד שאינן יודעים במחלוקת תנאים הראשונים הלכה כדברי מי הלכך מורין הוראות טעות:
ועי' עוד שם: "אפילו קורא [מקרא] ושונה [משנה] ולא שימש ת"ח זהו עם הארץ"
ופרש"י: ולא שימש תלמידי חכמים – ללמוד סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם רשע הוא שאין תורתו על בורייה ואין ללמוד הימנו. שע"י הטעמים יש חילוק באיסור והיתר ובדיני ממונות לזכות ולחייב ובטהרות לטמא ולטהר. כדאמר בכמה דוכתי מ"ט אמר מר הכי ומר הכי? ואמר מאי בינייהו? איכא בינייהו כך וכך… ו[רשע] ערום הוא, שהשומע את קולו שונה משניותיו, כסבור הוא שבקי בטעמיהם, ונוהגין בו כבוד כתלמידי חכמים:
ועיין עוד רש"י ברכות [דף ה.]: גמרא – סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב). עכ"ל.
 
כתב בספר מקנת אליהו [סעדיאן]: מה שלא פוסקים ממשנה אע"פ שמקשים על אמוראים ממשניות ועבדינן תיובתא ממתניתין לשמעתא [עי' כתובות סא וברש"י] הטעם מבואר ברש"י [נדה ז ע"ב] שהאמוראים הראשונים לא דקדקו כ"כ בסברות התנאים ואם מובא במשנה "והלכה כדבריו" זהו מדבריהם ולכך אין סומכין ע"ז.
רק האמוראים האחרונים דקדקו היטב בסברות ובטעמי התנאים לראות סברת מי נכונה יותר להעמידו להלכה ונמצא מדברי רש"י שאין זה מדברי התנאים עצמם רק מדברי אחד האמוראים הראשונים ששנה משנה וו לתלמידו והחליט מסברא שהלכה כחד, ושנה במשנתו והלכה כדבריו.
וכ"כ רבינו יהונתן [בעירובין דף יא מדפי הרי"ף] לפי שפסקי המשנה הם דברי יחיד שהיה שונה המשנה או הברייתא ונראה הדבר בעיניו כעיקר, ופסק הלכה כמותו אע"פ שלא הודו לו חכמי דורו.
כתב רבינו ירוחם [ספר אדם נתיב שני חלק חמישי דף כב]: אין למדים הלכה מפי משנה כי לפעמים יש מחלוקת יחיד ורבים במשנה ולכאורה הלכה כרבים שיחיד ורבים הלכה כרבים, והתלמוד לפעמים פוסק כיחיד ע"כ.
 

Print Friendly, PDF & Email

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128