ליעקב שלום,
אכן זו שאלה טובה, ואין היא מופיעה בקדמונים, אך מצאתי התייחסות לה בשני אחרוני זמננו, ואביא דבריהם.
הגאון האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג בשו"ת שלו דברי יציב [יו"ד ח"א סי' לא] שבתחילה כתב שההגיון אומר שמחצות ואילך לא שלטה רוח רעה, ע"פ הזוה"ק שמחצות קרוי בוקר וכו' אך בהמשך דבריו כתב שלא מפני שאנו מדמין [דין זה לשם] נעשה מעשה, ומנהג העולם שלא חוששין על לינת תחילת הלילה או סוף הלילה רק אם לנו כל הלילה, אז נאסרו. וכן מדוקדק מדברי רשב"י שאמר "שעבר עליהם הלילה", או במסכת ד"א "שלנה עליהם הלילה" והגר"א הגיה "שעבר עליהם הלילה", שלנה משמע אפילו תחילת הלילה או עה"ש, אך "עבר" משמע כל הלילה. ע"כ.
מאידך ראיתי מביאים בשם שבט הקהתי [ח"ב סי' רמז] שהרוח הרעה שורה בסוף הלילה.
מסקנת הדברים איפוא היא שלכו"ע באמצע הלילה ניתן לאכול, שעדין לא עבר כל הלילה ואין זה גם סוף הלילה.