לעידן שלום
אכן שאלת חברך נכונה בעיקרון, שיש אינטרס לנותן השוחד שלא לפרסם שנתן שוחד, מחשש שהמשפט יתבטל.
אך יש לזכור שאין אדם משים עצמו רשע לומר שנתן שוחד [ועבר על "לפני עיוור"], ולכן אינו נאמן בטענה זו לפסול את המשפט. עם כל זה נאמן הוא ביחס לשופט, אם יידרש להעיד כנגדו. [ובפשטות נאמר בזה "פלגינן דיבורא", כעין הדין ב"פלוני רבעני לרצוני" שאינו נאמן על עצמו אך נאמן כנגד אותו הפלוני דפלגינן דיבוריה, וכן נפסק בשו"ע (חושן משפט סימן לד – סעיף כו): לוה שהעיד על המלוה שהלוה לו ברבית ויש עד אחד עמו מצטרפין לפוסלו אעפ"י שעושה עצמו רשע פלגינן דיבוריה ומאמינים אותו לגבי מלוה ולא לגבי עצמו. וכן אם העיד שפלוני רבעו אפילו לרצונו או שבא על אשתו או שרבע שורו הוא ואחר מצטרפים לפסלו". עכ"ל].
דבר נוסף, יש לאדם נטיה שלא לשמור דברים בסוד, אלא לספר אותם. ללא כל ספק הדחף לספר יורד פלאים אם אתה אמור להענש בפועל על כך, מה שאין כן אם רק יש  חשש שידרשו לעשות לך משפט חוזר, ללא סכנה שתשלם על כך בכניסה לכלא למספר שנים…