בילקוט יוסף [ביקור חולים ואבילות סי' נ' עמ' תשל] נפסק לגבי אלמנה שבניה מנישואין ראשונים תובעים לקוברה בסמוך לאביהם שהדין איתם.
מה הדין באלמנה שבנישואיה הראשונים לא נולדו לה ילדים, ומשפחת בעלה הראשון רוצים שתקבר לידו, ובנישואיה השניים יש לה ילדים.
וכן עם מי תהיה אלמנה זו בתחיית המתים?
לליאור שלום
בזוה"ק [פרשת בראשית דכ"א ע"ב] מובא שהאשה חוזרת לבעלה הראשון – וזלה"ק "…מכאן נוקבא דאתנסבת בתרין בההוא עלמא אהדרת לקדמאה" ועיין בספר מעבר יבוק [הגדול חלק שפת אמת סופ"ז הובאו דבריו בעקרי הד"ט סי` ל"ה אות כ"ג] דאפילו יש לה בנים משניהם תקבר עם בעלה הראשון.
הרי לנו שבעולם האמת נחשבת כאשת הראשון, וה"ה לתחיית המתים.
הדברים באו מפורשים בשו"ת יביע אומר חלק י – יורה דעה סימן מז וז"ל:
ובדבר שאלתכם אודות מר יצחק רוזנפלד נ"י שרכש בשעתו ב' מקומות לאחר אריכות ימים ושנים עבורו ועבור אשתו טובה, והוא בעלה השני. האשה נפטרה ונקברה במקום המיועד לה, ובניה מבעלה הראשון הקימו מצבה על קברה, וברצונם לחקוק על המצבה הנוסח: "פ"נ… מרת טאבע מינדל רוזנפלד לשעבר פריידנברג", הבעל מתנגד לחקיקת המלים "לשעבר פריידנברג", שזה שם בעלה הראשון. ובגלל זה התעכבה חקיקת הכתובת הנ"ל על המצבה. ונפשם בשאלתם, אם זכאי הבעל רוזנפלד אליבא דהלכתא להתנגד לכך.
הנה בזוהר הקדוש בראשית (דכ"א ע"ב) איתא: מכאן נוקבא דאתנסבת לתרין, בההוא עלמא דאתי אהדרת לקדמאה. וכן מבואר במעבר יבק. וכ"כ הגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ב (סוד ישרים סי' ב), שבתחיית המתים חוזרת האשה לבעלה הראשון.
ועל פי זה פסק בשו"ת זרע אמת ח"ב (סי' קמו), שאלמנה שנישאת לאחר, ומתה, תקבר אצל בעלה הראשון. וכן העלה במסגרת השלחן יו"ד (סי' שסו), מטעם שאין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי (סנהדרין כב ב), והוא זיווג ראשון שלה. וכן עשה מעשה לקוברה אצל בעלה הראשון. ע"ש.
ואין להקשות ממ"ש החתם סופר (סי' שנה), שאשה שנתאלמנה ונישאת לאחר אינה צריכה להתאבל בליקוט עצמות של בעלה הראשון, שנישואיה השניים מפקיעים קרבת בעלה הראשון אליה לגמרי. ע"ש. דהתם מיירי שהיא עודנה קשורה עם בעלה השני בנישואין, משא"כ לאחר מיתה, שהופקעה ממנה זיקת נישואיה לשני, גם החתם סופר יודה שחוזרת לבעלה הראשון, כד' הזוה"ק. וכן חילק לנכון בדברי יוסף קנוויץ בתשובה (סי' יד). וכן הורה הלכה למעשה לקוברה אצל בעלה הראשון. וכן העיר המהרש"ם בגילוי דעת בסוה"ס (סי' רלד), עפ"ד הזוה"ק. וע"ע בדברי שאול על יו"ד (סי' שסו). ובספר אבן יעקב (סי' לד). ולכן גם לענין שם משפחת בעלה הראשון, שפיר דמי לכותבו על המצבה, ואין ביד בעלה השני לעכב. והרשות ביד הבנים לחקוק המצבה כנוסחתם הנ"ל. עכ"ל.
הרי לנו שאין חילוק אם יש ילדים למי מהבעלים, שהרי לא בהא תליא מילתא אלא במי שעשאה כלי, וזה דוקא הבעל הראשון.
ואם תקשה הרי לדעת האריז"ל ע"פ הקבלה אם אדם לא הוליד ילדים כלל הרי שלא החל תיקונו בעולם וכאילו לא בא לעולם, ומדוע תחזור לבעלה הראשון?
התשובה היא שזה נאמר דוקא לנשמה חדשה בעולם שלא הביאה ילדים מעולם, אולם אם בגלגוליו הקודמים היו לו ילדים – הרי שכבר נתקן אצלו ענין זה. וכידוע שכבר לפני חמש מאות שנה אמר האריז"ל שכולנו נשמות ישנות מגולגלות.