לטל שלום
כתב בשער הגלגולים – הקדמה לב
אמר הכותב נלע"ד, כי שתיהם נתגלגלו באליהו של בנימין. ואותה הבחי' הנקראת טפה דיוסף, נתנה אליהו אל יונה בן אמיתי בן הצרפית, כשהחיה אותו. וז"ס מ"ש בזוהר בפרשת ויקהל דף קצ"ז ע"א וז"ל, תנא יונה מחיליה דאליהו קא אתי, ודא איהו בן אמיתי, כד"א ודבר ה' בפיך אמת. וז"ס מ"ש רז"ל תנא דבי אליהו, אותו הנער שהחייתי, משיח בן יוסף הוא, כי להיותו מטפת יוסף, ולכן הוא יהיה משיח בן יוסף במהרה בימינו כו'. ע"כ.
הרי לך ברור שיונה הוא הבחינה של אליהו, והמושג 'בן אמיתי' הוא שיונה בבחינת 'בן' ברוחניות למי שקרוי 'אמיתי' – אליהו, שעליו נא' דבר ה' בפיך אמת.
וכן ההמדרש מוכח שמי שנכנס בחייו לג"ע הוא יונה ולא אמיתי, כמובא במדרש תהילים (הוצאת רש"ב) סוף מזמור כ"ו, הרי לך שכוונת המע"ל היא ליונה ולא לאביו.
 

שלום לכבוד הרב
תודה רבה מכל הלב על המענה המהיר לגבי יונה הנביא.
אשמח מאוד לשתף את הרב בדבר נפלא ביותר בהקשר הנ"ל:
כאמור חכמי ישראל מציינים שיונה היה בבחינת בנו של אליהו הנביא, ובמעם לועז נכתב שהיה ניצוץ שלו. ומדהים לראות כיצד דבר זה נרמז בפסוק הראשון לספר יונה. וראוי מאוד שירמז דוקא שם, שהרי פסוק זה מציג את יונה הנביא לראשונה.
וכך נרמז: וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר – אותיות "אליהו" בביטול הרווח בין המילים. ובפסוק זה עצמו: וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר – אותיות "הנביא" בביטול הרווח בין המילים. [המילה "הנביא" נרמזה בכתיב חסר – "הנבא"] וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר – והואת "נ" מפרידה בין שתי המילים לעיל, לציין שהיה ניצוץ של אליהו. וקיבלנו "אליהו הנביא" (שיונה היה) ניצוץ מנשמתו.
דבר נוסף: וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר – האותיות המודגשות, בעירוב אותיות, טומנות בתוכן את המילים (במדוייק): "אליהו הנביא לא מת", והאות "נ" מציינת שהיה ניצוץ ביונה הנביא.
רואים אנו שכל דברי חז"ל וחכמי ישראל אמת לאמיתה, ורמוזים בתורה. ולית מידי דלא רמיזי באורייתא הקדושה!
תודה רבה לכבוד הרב על כל פועלו למען עם ישראל