בס"ד
שלום לרב בועז!
רציתי להבין. בגזירות חז"ל איננו גוזרים גזירות מעצמינו אלא נצמדים לגזירות של חז"ל.
במקור "גזירת הבלנים" [שלא לרחוץ בחמין בשבת בשל הבלנים שהיו מחממים את המים בשבת] חל רק על בית מרחץ ציבורי שיש שם בלנים ויש חשש שהם ידליקו אותו לשם הרוחצים בשבת.
ועובדה היא שביום טוב מותר לפי פסקי הספרדים להתקלח במים שהוחמו מערב יו"ט מהסיבה הפשוטה שהגזירה לא חלה על מרחץ פרטי.
מדוע אנו אוסרים בשבת מקלחת בחמין שהוחמו מע"ש בבית פרטי ולכאורה גוזרים גזירה חדשה גם בבית פרטי?
בברכה,
עידן
לעידן שלום,
גזירת הבלנים לגבי שבת הייתה בין בבית ובין במרחץ. כיוון שגזרו – לא חילקו בגזירתם ואסרו רחיצה בשבת בחמין בכל מקום.
לגבי יו"ט הקלו חכמים בגזירתם היות ואין לאו בהבערה ובישול המים, וכפי שמבוארים הדברים בבית יוסף [אורח חיים סימן תקיא]:
"ומ"ש ולרחוץ כל גופו במים שהוחמו מערב יום טוב כתב רי"ף שמותר. זה לשונו בפרק הנזכר (שם) חזינן לגאון שכתב דההיא דאמרינן (שם לט:) לא ירחוץ אדם כל גופו בשבת בחמין שהוחמו מערב שבת דוקא בשבת אבל ביום טוב שרי לרחוץ כל גופו בחמין שהוחמו מערב יום טוב דלאו דבר שחייבין עליו משום שבות ולא משום רשות ולא משום מצוה אלא גזירה היא וכי גזרי בשבת אבל ביום טוב לא":
מדברי הרי"ף כפשוטם משתמע אמנם שכלל אין גזירת הבלנים ביום טוב, אך הבית יוסף מיד מביא את דברי הר"ן שמבאר:
"וכתב הר"ן (שם) מיהו דוקא חוץ למרחץ אבל במרחץ אסור מדתניא בפרק כירה (מ.) מרחץ שפקקו נקביו מערב יום טוב… ואפילו הכי משתטף אין רוחץ לא ומשתטף בבית החיצון אין בבית הפנימי לא הילכך בתוך המרחץ אפילו בחמין שהוחמו מערב יום טוב אסור אבל חוץ למרחץ שרי":
ועל פי זה פסק מרן בשו"ע סי' תקי"א סעיף ב':
"…אבל במים שהוחמו מעי"ט, מותר לרחוץ כל גופו אפילו כאחד; מיהו דוקא חוץ למרחץ, אבל במרחץ אסור".