בחלק זה ניתן דוגמאות לפסוקים ש"העולם" מכירים את הדרש שדרשו חז"ל, אך שכחו האנשים את הפשט הפשוט של הפסוק, ואם תשאל יהודי יודע ספר ובר אוריין לביאור הפסוק – הוא יבאר לך על אתר את הדרש של הפסוק, וכשתשאלנו אבל מה הפשט? – הוא ישיב לך בתמימות –  זה הפשט!

זהו שלא, והפשט לעולם יבואר על ידי המפרשים במקום, ושם ניתן לראות שהדרש יידרש, אך הפשט על מקומו עומד, ויש לזכור תחילה את פשט הפסוק, ואחר את הדרשות שנוספו עליו.
אני אתן בעז"ה כמה דוגמאות, ואצפה שציבור הקוראים המכיר דוגמאות נוספות יוסיף את הערותיו ודוגמאותיו:

א. בספר ישעיה [מט-יז] מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ:
כולם מכירים את הפירוש שהמהרסים והמחריבים את בית ישראל הם יהודים היוצאים מתוכנו להרוס אותנו "מבפנים".
זה יפה כדרש, אך הפשט הוא נבואה לטובה כדברי הראב"ע "הנה באו בניך, ויצאו ממך כל מהרסיך", וכן כתב הרד"ק "מהרסיך ומחריביך – והם הפושעים – יצאו ממך, שיכלו, שלא יהיה בך עוד רשע ופושע, כי הם היו סבת ההריסה והחורבן": וכך מבארים כל המפרשים.

ב. בספר הושע [ד-יז] חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לו:
כולם מכירים את הדרש – (מסכת דרך ארץ זוטא פרק ט') גדול השלום שאפי' עובדין ע"ז ויש שלום ביניהן כביכול אין שכינה יכולה לנגוע בהן שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו: אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן (שם י) חלק לבם עתה יאשמו.
אך למעשה לא הפשט של הפסוק, וכפי שמבארים במקום כל המפרשים: רש"י: חבור עצבים – נצמד לע"ז ואי אפשר לו לפרוש, לפיכך הנח לו אתה הנביא, ולא תנבא להוכיחו כי לא יועיל: וכן כתב האבן עזרא חבור – …והטעם מחוברים הם לפסילים הם חברתם, הנח לו – עד שיסור אותו אולי יפקחו עיניהם:
רד"ק חבור עצבים – חבור דבוק הוא עם עצבים, עצבים, העגלים והבעל והאשרה, כל כך נתחבר בהם עד שאין לו תקנה, ולא ישמע לדברי תוכחה: הנח לו – אמר כנגד הנביא הנח מלהוכיח, כי לא יועיל וכו'. וכן מבארים שאר המפרשים.

ג. בספר נחום [א-ט]: "לֹֽא־תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה" 

רגילים להשתמש בביטוי זה כשמדברים על צרה שהייתה, ואומרים דרך תפילה ובקשה ש"לא תקום פעמיים צרה" ולא תחזור הצרה ההיא פעם נוספת.

לדעת רוב המפרשים [רש"י, רד"ק, מצודות ועוד] הכוונה היא הפוכה! שהצרה שתבוא תהיה כל כך גדולה שלא תצטרך להכות פעמיים, אלא בפעם אחת תעשה כלה!

עם כל זה חשוב לציין שלדעת המלבי"ם הפירוש שם שצרת אשור שקמה פעם אחת לא תקום פעם נוספת, וזה תואם לביטוי המקובל.