שלום
הגמ' במסכת שבת [דף נה עמוד ב]:

ארבעה מתו בעטיו [לרש"י – עצתו, ולערוך – מל' עט וקולמוס] של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד. [מעניין לציין את מה שמוסיף הגרעק"א מהזוה"ק פ' בראשית שגם לוי בן יעקב ויהושע בן נון מתו בעטיו דנחש].

התוספות שם במקום מתקשים בשאלתך והם משיבים:

"ארבעה מתו בעטיו של נחש – והא דכתיב (קהלת ז) כי אדם אין צדיק בארץ וגו' ברוב בני אדם קאמר". 

ואם כן לשיטת התוספות אכן הצדיקים הללו היו נקיים מכל חטא שהוא, ומתו רק בגלל הגזירה הקדמונית של מיתה שנקנסה על אדה"ר בעקבות פיתוי הנחש. ומה שכתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" מדבר ברוב בני אדם, אך יש בודדים שאכן לא יחטאו כלל.

אך מאידך ראינו כמה שמיישבים בדרך אחרת, ולשיטתם אכן אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, וגם הצדיקים הנ"ל חטאו. כל אחד מיישב בדרך אחרת:

המהרש"א בחידושי אגדות מבאר בדרך נוספת – שהגם שהיה בהם קצת חטא, מכל מקום לא היה זה חטא כזה שראוי למות בגינו.

הפני יהושע אומר שוודאי אין נמצא אדם שלגמרי לא חטא מימיו אפילו בחטא של שוגג, רק שהצדיקים הללו אפשר שכבר בא לידם איזה שגגת חטא אלא שנתכפר להם ע"י יסורין או ע"י יוה"כ וא"כ לא היו ראוין למות, אלא בעטיו של נחש:

גם באריז״ל [זוהר הרקיע פ' משפטים עמ' פ] מצאתי הסבר שמסכים שגם הצדיקים הנ"ל חטאו, וז"ל:

״והנה זה הדבר מצינו באותן שמתו בעטיו של נחש (ב״ב יז.), והענין כי בודאי שאין לומר שלא חטאו כלל אפילו חטא אחד כנודע, א״כ לא היה היצה״ר נאחז בהם כלל, ומאין באה להם המיתה? ולא היה להם למות כלל… אך ודאי שחטא ראשון חטאו [ר"ל מצד עצמם] ועליהם אמר שלמה המלך ע״ה כי אין צדיק בארץ וגו'.., ואח״כ לא חטאו עוד כלל ועיקר…

והוא מביא דוגמאות:

"גם מצינו לרז״ל כי ישי רצה לשכוב עם שפחתו ונזדמנה לו אשתו, ומשם יצא דוד המלך, הרי כי כבר בהכרח אין צדיק בארץ, והרי ישי היה מהמתים בעטיו של נחש… ובעמרם מצינו שלקח דודתו ועמרם גם היה מהמתים בעטיו של נחש! ואין ספק כי הוא פגם בנפש וכו'".

[א.ה. כמו"כ ניתן להוסיף גם ביחס ללוי שפעל נגד רצונו של יעקב בענין דינה וקראו יעקב "כלי חמס מכורותיהם וגו'", וכן ביהושע מצינו תביעה עליו שהתעצל בכיבוש הארץ ולכן מת בן מאה ועשר שנים ולא השלים מאה ועשרים שנה].

שלום רב,  דוד המלך בצעירותו היה עובד בצאן ויש מקור שאומר שאחיו אחלו לו שימות כי הוא חרפה למשפחה שבא משפחה ולא ידעו את האמת שבא מאשת ישי וכך גם אביו ישי לא הכיר בו כבן כששמואל בא למשוח למלך מישהו ששייך לבית ישי, ולבסוף אחרי שניסה למשוך את כל בני ישי ללא הצלחה והפצרות של שמואל אם יש עוד בן לישי, לבסוף אמר שיש לו בן שעובד בצאן. אם ישי אביו לא הכיר במלך ישראל – בנו דוד שכל ימיו היו בסבל והיה מנודה מהבית ולא חי בביתו אלא רק עם צאנו, איך יכול להיות שלא חטא? גם אם בשוגג? דוד המלך כן סבל מהמצב הזה ואיך נאמר שישי לא חטא אלא בעתיו של נחש בלבד?