אנונימי צוות נשאל לפני 6 שנים
שלום לכבוד הרב
מפורסמים דברי החובות הלבבות שהמדבר לשון הרע על חבירו מעביר אליו את זכויותיו, ונוטל את העבירות של זה שדיבר עליו.
ברצוני לדעת האם אכן הוא נוטל את כל זכויותיו או חלק מהן? וכן האם האם המדבר מקבל את כל עבירותיו של המדובר, או חלק מהן?
כמו כן אודה לרב אם תוכלו להסביר לי מדוע אכן עוברות הזכויות והעבירות בצורה הזו?
תודה!
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 6 שנים
שלום
שאלתך מצוינת.
נראה שנחלקו בזה האחרונים.
החפץ חיים נוקט בלשונו "גורם שנוטלין זכויותיו שעשה עד עתה" משתמע שכל זכויותיו. וכן משמע מהפניני ים והמרפא לשון [ע' ס' ענייני שמיה"ל עמ' תקנ"ט].
אולם הרב דסלר במכתב מאליהו ח"ד עמ' 412 כותב "זוכה בקצת זכויותיו" של המדבר. [ניתן לשמוע זאת בשיעורים שלנו למכתב מאליהו ח"ד].
דברי המכתב מאליהו לכאורה מדוייקים מדברי החובות הלבבות [שער הכניעה סוף פ"ז] שהוא המקור לענין העברת הזכויות:
"אמר אחד מהחסידים: הרבה בני אדם יבואו ליום החשבון, וכשמראים להם מעשיהם, ימצאו בספר זכיותיהם זכויות שלא עשו אותם, ויאמרו לא עשינו, ויאמר להם: עשה אותם אשר דיבר בכם וסיפר בגנותכם. וכן כשיחסרו מספר זכויות המספרים בגנותם, יבקשו אותם בעת ההיא, ויאמר להם: אבדו מכם בעת שדיברתם בפלוני ופלוני. וכן יש מהם שימצא בספר חובותיהם חובות שלא עשו, וכשאומרים לא עשינום יאמר להם: נוספו עליכם בעבור פלוני ופלוני שדברתם בם".
הרב נוקט בלשונו "וכן כשיחסרו מספר זכויות המספרים בגנותם" ולא אמר שימצאו שאין להם זכויות כלל. [הגם שניתן לדחוק ולומר שיחסרו רק, מפני שיש להם עוד זכויות שעשו אחר שדיברו הלשה"ר].
וכמו כן מדויק מהמעשה המובא בחובה"ל "מעשה באחד מן החכמים שסיפרו עליו רע, וכשנודע הדבר לחסיד, שלח לאותו שסיפר עליו דורון, וכתב לו: אתה שלחת לי דורון מזכויותיך, ואני גומל לך בדורון זה ששלחתי אליך".
הנה נקט הרב בדבריו "דורון מ-זכויותיך" ולא דורון את זכויותיך! משתמע רק חלק מהזכויות.
בענין טעם הדבר:
ב"אורחות צדיקים" ביאר הטעם שהוא משום עוון חילול ה', כי רגיל בעל לשה"ר לדבר נגד הצדיקים, "והמחרף הצדיק כמחרף ה' ברוך הוא".
עדיין הדבר טעון ביאור, שהרי גם במחלל ה' ממש לא מצאנו שמאבד זכויותיו.
יש שאומרים [כמדומני בשם הצדיק ממנשסטר] שהוא מידה כנגד מידה, שהמדבר לשה"ר רוצה להיבנות מחורבנו של חבירו, ולכן מן הדין שחבירו ייבנה מחורבנו כשיקבל מזכויותיו ויתן לו מעוונותיו.
הרב דסלר כותב דברים בביאור הענין, ודברי החובה"ל בכלל:
שלש נקודות בחובות הלבבות מי שמדבר לשון הרע –
א. ראובן המדבר בשמעון זוכה שמעון בזכויות שעשה ראובן.
ב. זכויות אלו נאבדו מראובן.
ג. ראובן המדבר בשמעון נוספו עליו העבירות שלא עשה בעבור שמעון שדבר בו כמש"כ השב לשכנינו וגו׳ ועל זה הזהירונו ממעשה מרים.
וביאור הדברים כך הוא –
א. שמעון זוכה בזכויתיו של ראובן מפני שהוא זכה להצטער על ידו בלשון הרע שדיבר עליו והרי זכות גדולה להצטער ולהתייסר בעולם הזה כאמרם ז"ל שהעולם הבא נקנה ע״י יסורין, וברור הוא שהזכויות שיש לראובן הגדילו את הנזק בלשון הרע שדיבר, כי ככל שהאדם חשוב יותר דבריו נשמעים יותר, וממילא מתרבה זכותו של שמעון ע״י זכויותיו של ראובן, היינו באותן השייכות להגדלת הנזק הלשון הרע שדיבר.
ב. ומה שזכויותיו אלו נאבדו בזה מראובן הוא משום שהוא שאיבד אותן לעבירתו כי בהן הרי הגדיל את רעת הלשון הרע כי אם לא שבני אדם מחזיקים אותו לצדיק מחמת זכויותיו לא היו דבריו נשמעים כל כך.
ג. אבל מה שנוספו על חשבון ראובן עבירות שלא עשה אינו אומר שהן עבירותיו של שמעון, אלא נראה שהם העבירות שטפל על שמעון וחרף אותן בהן, והן נחשבות לראובן בבחינת כל הפוסל במומו פוסל, כי כיון שהוא חושב לראות מום זה בחבירו הרי זה סימן מובהק שמום זה נמצא בו.
והיינו מה שמביא רבינו בחיי את הפסוק השב לשכנינו… חרפתם אשר חרפוך וגו׳ ובאופן זה היא גם הראיה שמביא ממרים שהרי היא חשדה במשה שהתגאה היינו שהתנהג בפרישות למעלה ממדריגת נבואתו לפי דעתה, כמו שנאמר הרק אך במשה דיבר השם וגו׳ ונידונה היא בעצמה בצרעת שהיא בזיון המתגאה. עכ"ד.
יש לציין שדברי הרב דסלר שהעבירות אינן עוברות, אלא הן עבירות חדשות, זה חידוש ולא כך מקובל להבין את דברי החובות הלבבות, ולא כן הבין האורחות צדיקים (שער הענוה) "ליום הדין מראים לבני אדם מצוות שלא עשו, ואלו מצוות שנוטליץ ממי שספרו עליהם לשון הרע, ולרשעים מראים עבירות שלא עשו, וכשיאמרו לא עשינום, ישיבו להם שאלו העבירות עשו אותם אלו שדברתם עליהם לשון הרע, ונטלו מהם ונתווספו עליכם". עכ"ל.
וגם החפץ חיים [שמיה"ל פ"ז] כתב כארחות צדיקים:
"שמי שמדבר לשון הרע על חבירו הוא גורם שנוטלין ממנו זכויותיו שעשה עד עתה ונותנין לחבירו".
עוד יש לתמוה בדברי הגרא"א דסלר במה שכתב "אלא נראה שהם העבירות שטפל על שמעון וחרף אותן בהן, והן נחשבות לראובן בבחינת כל הפוסל במומו פוסל, כי כיון שהוא חושב לראות מום זה בחבירו הרי זה סימן מובהק שמום זה נמצא בו".
וצ"ב, ממה נפשך, אם מום זה נמצא בו – הרי על כך מגיע לו עונש גם בלא העוון שדיבר עליו לשוה"ר, ואם אין מום זה נמצא בו – על מה שיענש? וצ"ע.
גיא נענה לפני 3 שנים
1.אם 'הריני כפרת משכבו' מכפרת על הצער שאמור לעבור האב אז למה צריך לומר את זה שנים עשר חודשים ולא פעם אחת
2.כשעולים בדרגה בגן עדן אז דנים על דברים שלא דנו אותם בדרגה הקודמת האם אמירת 'הריני כפרת משכבו' מועילה גם לזה ? אני מתכוון שבדרגה מסויימת דנו את האדם בדברים שלא דנו אותם בדרגה הקודמת ונענשים על זה בדין של הדרגה הנוכחית
. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!
