שלום,
אכן ישנו שיבוש נפוץ – שרבים קוראים את מה שכתוב בזהר אודות המצה "נהמא דאסותא" – עם ב' ווי"ן – נהמא דאסוותא.
זו טעות, כיון שבארמית אסוותא אלו רופאים!
כמובא בפסוק [בראשית פרק נ, ב] וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל:
תרגום אונקלוס [בראשית פרק נ פסוק ב] פַקִּיד יוֹסֵף יָת עַבְדּוֹהִי יָת אַסְוָתָא לְמֶחְנַט יָת אָבוּהִי וְחָנְטוּ אַסְוָתָא יָת יִשְׂרָאל:

ונהמא דאסותא – פירושו לחם רפואה, ובהכרח שיש לכתוב אַסוּתָא – רפואה, כמקובל לקרוא בתלמוד, וכמופיע בתרגומים לתנ"ך – לדוגמא:
ועלהו לתרופה – תרגם יונתן [יחזקאל פרק מז-יב] וְטַרְפוֹהִי לְאַסוּתָא:
שמש צדקה ומרפא בכנפהי – תרגם יונתן [מלאכי פרק ג – כ] שְׁמִי שִׁמְשָׁא בִזְכוּ וְאַסוּתָא בִּכְנָפָהָא.
ולכן את תתפעל מכך שהשיבוש השתרש, הדבר נובע מכך שמעטים מדקדקים בלשון הארמית, ולכן שוגים בזה.

דוגמא לשיבוש נוסף בהגיית הארמית – ההבדל בין יין לחמור.

חמור מתורגם – חמרא וגם יין מתורגם חמרא, רק שיש הבדל ביניהם.

ביין המ' בשווא – כבספר דניאל פרק ה  "וְלָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה"

ואילו במילה חמור המ' בקמ"ץ – "שבו לכם פה עם החמור" מתורגם "אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חֲמָרָא" [בראשית כב-ה].

ואתה תשמע תמיד אנשים קוראים בין ביין בין בחמור – עם שווא – חַמְרָא.