שלום
אכן, מפורסם כך בשם הצל"ח, שבדרבנן כוחא דאיסורא עדיף. וכבר הביאו האחרונים שיש עוד ההולכים בשיטה זו ואף מצאנו כך בראשונים.
הצל"ח כתב במס' ביצה (דף ב ע"ב רש"י ד"ה דהיתרא), שכל הכלל הזה של כח דהיתרא עדיף הוא דוקא לגבי דברים דאורייתא שספיקם לחומרא אבל בדרבנן שספיקו לקולא א"כ אדרבה דוקא האוסר הוא המחדש ולכן שם כח דאיסורא עדיף.
וז"ל הצל"ח: "הנה אני רגיל לפרש כוחא דהיתרא עדיף, היינו משום דזה נחוץ להשמיענו, שאם לא נדע ההיתר בבירור צריכים אנו להחמיר מספק, דספק איסורא לחומרא. אבל האוסר לא עשה לנו תועלת בדבריו, שגם אם היינו מסופקים ג"כ היינו מחמירים מספק. ומתוך כך אני רגיל לומר דהא דכוחא דהיתרא עדיף, היינו אם הפלוגתא היא בשל תורה, אבל אם הפלוגתא היא בשל סופרים, נהפוך הוא דספק דרבנן הוא לקולא, וא"כ כוחא דאיסורא עדיף שאם לא הודעינו שהוא אסור היינו מקילים מספק". עכ"ל.
וכדבריו כתב ר' חיים בן עטר בספרו "חפץ השם" (שבת דף יט ע"ב תוד"ה ר"י) וכן מוכח מדברי המהרש"א פסחים עו ע"ב. וכן כתב מדנפשיה ר' שלמה קוטלר בשו"ת כרם שלמה חלק יור"ד סימן נ"ב [הו"ד בעין יצחק ח"א עמוד ר"כ]. ותנא דמסייעא לכל סיעת אחרונים אלו, הוא רבינו האור זרוע (בסימן תשמ"ח) שכתב בזה"ל: "ונראה בעיני …ואע"ג דכח דהיתרא עדיף, איסור בדרבנן ניחא ליה לאשמועינן". עכ"ל.
מאידך – שנדע שיש לא מעט אחרונים שמקשים על יסודו של הצל"ח, ואף הביאו ראיות לסותרו וחולקים עליו, וביניהם – החת"ס, הכת"ס, מהרצ"ח, המגיה לשפ"א, הבית יצחק ועוד. [אלא שלא ראו שזה כבר מופיע בראשונים – באו"ז, ומן הסתם היו חוזרים בהם, שלא יחלקו על ראשון].
להעמקה והרחבה בדברים ניתן לעיין כאן [מעמ' 19].