בס"ד
שלום לרב בועז היקר!
בהלכות יום טוב מובא בילקוט יוסף בזה הלשון-
"יש מהדרים להדליק נרות של יום טוב מערב יום טוב, כשם שצריכים להיזהר להדליק נרות שבת מבעוד יום, אבל לא נהגו להקפיד על זה, אלא המנהג להדליק נרות יום טוב אחר שתחשך לפני הקידוש שעל הכוס, ויש להם על מה שיסמוכו.
והרוצות להחמיר ולהדליק הנרות מבעוד יום, תבוא עליהן ברכת טוב". [שו"ת יחוה דעת חלק א' סימן כח]
ורצינו לשאול מה הכוונה? האם מדובר בהדלקת נר (הדלקה ממש) אחרי השקיעה או בהעברה מאש לאש?
ואם מדובר בהדלקה ממש, מי התיר לעבור על איסור דאורייתא בשביל מצווה דרבנן?
בברכה,
עידן
1 תשובות
לעידן שלום
פשוט שהכוונה להדליק את הנר ביו"ט ע"י העברה מאש לאש. אף אחד לא התיר הבערה ביו"ט לשם הדלקת הנר.
בנוגע לעצם איסור ההבערה ביו"ט – הוא אינו דאורייתא אלא מדרבנן [כמבואר ברש"י ביצה דף לג משום מוליד].
השאלה שלך