כמה דעות נאמרו בזה:
המלבי"ם כתב:
הבדל בין דל ואביון עני ורש–
אביון גרוע מדל שאין לו מאומה, עז"א שפטו דל ויתום, פלטו דל ואביון, [אביון הוא גרוע מדל ומכל הלשונות המורים על העוני, והוא מלשון אבה, ומציין העני התאב והמתאוה לכל דבר, ואין לו מאומה. (הכרמל)] שם עני נבדל מיתר נרדפיו במה שעני מציין עוני הנפש ושפלת הרוח וההכנעה, ואינו רודף אחר תאוה וכבוד, בין שיש לו ממון ובין שאין לו, הכל לפי המקום שנזכר תואר זה.
וצד זה יבא לרוב על צדיקים שהם נמוכי רוח, וכן דוד קרא עצמו עני, ולא דל, כי לא היה חסר לו לא ממון ולא בריאות רק קרא עצמו כן על שפלות רוחו והכנעת נפשו נגד ה', ומפני שימצא גם כניעה רצונית לזה במקום שהכניעה והשפלות הוא מחמת סבה אחרת חוצה לו, סמך לו לרוב שם אביון, שאינו מעונה ברצון, אדרבה תאב לכל דבר ואין לו. וכן סומך לעני שם דל ורש, להורות שהוא עני ונכנע מהיותו דל ורש ואין ידו משגת, ובכלל העני הוא יותר מדל, שעני מציין שפלותו לגמרי ויכניע עצמו גם לקבל צדקה מאחרים. (הכרמל).
שדל הסמוך אל אביון הוא שנתדלדל לגמרי, ואין לו משפט לתבוע דבר רק צריך לפלטו ולהצילו בגופו מיד רשעים,
ויש הבדל בין דל ורש, רש מציין שהתרושש מירושתו, שהוא הפך של ירש,
ועני מציין הנכנע, ובא [הביטוי הזה] על צדיקים לרוב. [תהלים פב-ג] רש"ר הירש כתב:
עני – התלוי באחרים, רש – שאין לו רכוש, אביון – כפוף למַרוּת אחרים. (תהלים פב ד) עני – התלוי באחרים בקיומו, ואביון תלוי באחרים ברצונו (תהלים י ב)
אביון – אבה היא כניעה לרצון אחרים, ומזה באה המלה אביון. (בראשית כד ח)
אביון – מציין את התלות בדעת אחרים. (דברים טו ד) אביון – בלי כח, ונכנע לרצון כל (שם קיג ז)
 
הגר"א כתב:
רש הוא עני מיום הולדו, כי כן חייבה גזירת ה' שיולד במזל שיהיה עני… (משלי יז ה)
 
המאירי כתב:
רישו – רש מושאל לכל פחיתות מדה וידיעה. (משלי לא ו)