שאל את הרב – השאלותקטגוריה: השקפההחש בראשו יעסוק בתורה – לא נחשב כרפואה מדברי תורה?
Avatarעידן נשאל לפני שנה 1

בס"ד
שלום
הרב אמר שלדעת הרמב"ם אסור לעסוק בתורה כדי להירפא (אל תעש תורתך קרדום) והוא מבאר את המימרא כחיוב לעסוק בתורה גם כשכואב הראש ולא כסיבה להירפא.
השאלה היא- על מה אנו מסתמכים כשלומדים לרפואת מישהו וכיו"ב?
תודה

Print Friendly, PDF & Email

1 תשובות
בועז שלוםבועז שלום צוות נענה לפני שנה 1

שלום
בשאלה זו דשו רבים, ראשונים ואחרונים.
מקור הדברים בגמ' מסכת שבועות [טו] האומרת שאסור להתרפא בדברי תורה וללחוש על המכה שם או פסוק. ומאידך הגמ' בעירובין [נד] אומרת "החש בראשו יעסוק בתורה וכו'"?
וכתב הרמב"ם [עבודה זרה פרק יא הי"ב] "הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך, אבל הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים הרי זה מותר". עכ"ל.
בגליון אורייתא [חלק יט מהרב אביעד טרופ שליט"א] כתב מאמר שלם בענין והביא יישובים רבים שנאמרו בשאלה זו על ידי ראשונים ואחרונים, ולא נותר לנו אלא לצטט את דבריו [עם עיבוד לשוני]:
א.         חולה שיש בו סכנה (ושאר סכנת נפשות), אפשר ומצוה לומר עליו תהלים בכל גוונא.
ב.         ״להגן״ כלומר לשם מניעת היזק שרי לומר תהלים בכל גוונא.
ג.         מותר לומר תהלים בעבור חולה שאין בו סכנה רק באופן שמתכוון שישועתו תצמח בדרך תפילה, ולא במי שמתכוין שעצם המזמור או זכות המזמור או סגולתו ירפאוהו.
ד.         יש מי שאומר שגם במתכוון שזכות קריאת התורה והלימוד יירפאהו הדבר מותר [כ״חש בראשו יעסוק בתורה״]. ברם כ״ז רק כאשר אינו מתכוון לומר מזמור מסויים בדוקא אשר רואה דווקא בו סגולה מיוחדת לרפא, שבמקרה כזה הדבר נחשב כסגולה ולחש – ואסור.
ה.        כאשר אומר פסוקים מסוימים כסדרם וכדו', שבסדר זה דוקא סגולתם לרפאות, לכאורה אסור. אלא יאמר פרקי תהלים כפי שהם ולא ייחס עדיפות סגולית לאופן מסויים בדווקא. [למרות שבוחר בהם לאומרם מחמת תוכנם המתאים לצרכיו כמו 'יענך ה' ביום צרה' וכדו׳].
ו.          לפי זה ״שמוש תהלים״ [שימוש תהילים הוא ספר המפרט כיצד להשתמש בכל אחד ואחד מפרקי ספר תהילים לצורך רפואה, הצלחה, מציאת חן, יושבת על המשבר ללידה קלה ועוד] יהיה מותר רק באופן שמטרתו ״להגן״ ולא ל״ריפוי״.
ז.         על פי האמור לעיל אות א' – לגבי חולה שיש בו סכנה (ושאר סכנת נפשות) מותר ה״שמוש תהלים״ בכל אופן.
ח.         כדין ״שמוש תהלים״ כך דין ״תהלים החיד״א״ לכאורה. [ תהלים החיד"א מחולק לכ"ב פרקים, על פי אותיות הא' ב', כשבכל 'פרק' יש את כל הפסוקים המתחילים באותה האות, כל פרק א' – כל הפסוקים המתחילים בא' – אשרי האיש, אז ידבר, אספרה אל חוק וגו'. על פי החיד"א, יש סגולה מיוחדת היא לקרוא את פסוקי התהילים על פי האות בה הם מתחילים לפי שם האדם. לדוגמה: אדם ששמו ראובן יקרא את כל פסוקי התהילים שמתחילים באות "ר" ואחר כך "א", "ו", "ב" 'ו-'נ". "והיא סגולה נפלאה עד מאוד להנצל מכל צרה וצוקה. וכל האומר בכל יום אותיות של שמו, יועיל לו להצלחה ולשמירה, וינצל מכל צער ונזק באותו היום, ובפרט להולכי דרכים ועוברי ימים ונהרות". עכ"ל].
ט.        כאשר האדם מתכוון בעיקר לרפואת נפשו – כדי דיוכל לקיים מצוות ולעסוק בתורה וממילא יועיל לגופו גם כן, הדבר מותר בכל האופנים אף במתכוין למזמורים מסוימים וכו'.
י. מסיבה זו מותר לומר תהלים לישועה של זווג וזרע של קיימא בכל אופן, שבפשטות נחשב ״כרפואת נפשו״ לקיים מצוות הבורא יתברך לעסוק בפריה ורביה.
 

Print Friendly, PDF & Email

השאלה שלך

12 + 12 =

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב