א. האם אפשר להגעיל כלים בכל סיר בבית? גם אם הסיר טרף?
ב. האם אפשר להגעיל לחלב ובשר לא לפסח מחבת טפלון? ומחבת רגילה?
ג. האם כשמגעילים סיר בצורה שמרתיחים מים עד שגולשים צריך בכל זאת לנקות את הסיר מבחוץ? הכוונה לחלק התחתון איפה שיש שמן שקשה להוציא.
ד. האם אפשר להשתמש במים להגעלה בקומקום שלא הוטבל?
שלום
א. להגעיל כלים בשריים וחלביים יחד, או כלי בשרי בתוך חלבי ולהיפך, כתב בשו"ע [אורח חיים הלכות פסח סימן תנב
סעיף ב]:
"יש ליזהר מלהגעיל כלי הבשר וכלי חלב ביחד, אא"כ אחד מהם אינו בן יומו. (הגהה: כל שכן כלי של איסור; ע"כ נהגו שלא להגעיל שום כלי בן יומו)".
וכתב המשנה ברורה [ס"ק יז] את הטעם לכך: "דבן יומו מותר שמקבל מאינו בן יומו רק טעם פגום ושאינו בן יומו ג"כ מותר שהטעם שבולע מבן יומו הוא נ"ט בר נ"ט דהתירא ולא חשיב טעם ויכול לעשות אחר הגעלה מכל אחד מה שירצה בשר או חלב": עכ"ל.
נמצא אם כן שאם מגעיל כלים שעבר עליהם כ"ד שעות בתוך סיר [אפילו טרף] שעבר עליו כ"ד שעות – ובפרט אם מוסיף חומר פוגם כנוזל כלים וכד' – אין שום בעיה להגעיל כך ללא חשש. רק שרצוי שילמד את הלכות הגעלת כלים שיידע שמגעיל כהלכה.
ב. תחילה נקדים דין מחבת באופן כללי –
אם מדובר במחבת שהשתמשו בו בשר ורוצים להשתמש בו חלב, וכן להכשירה מחמץ לפסח, בכה"ג זה נחשב ל'היתרא בלע' – ויש להתירה בהגעלה, אם הרגילות לטגן בה בשמן וכד'. אך אם הרגילות לצלות בה רק ביבש – צריכה ליבון [חזו"ע פסח עמ' קלח].
בנוגע לטפלון – פוסקי זמננו מתירים להגעיל טפלון, בתנאי שלא מדובר במחבת שדרך השימוש בו היא ביבש ללא נוזלים, כצליה וכד', ולכן צריך לעשות לה ליבון, מה שלא שייך בכלי טפלון. [הגר"ש ואזנר, הגרי"ש אלישיב ועוד. ואזלינן בתר רוב תשמישו].
ג. במקום שכלי טעון הגעלה לא מועיל להרתיח מים בתוכו ויישפכו לחוץ. ובכל מקרה יש לנקותו היטב טרם ההגעלה.
ד. מותר.