david נשאל לפני 5 שנים
שלום לכבודו,
התארחנו אצל הוריי מערב שבת ועד לאחר צאת חג השבועות השנה [התשע"ח].
הוריי עדיין לא שומרים תורה ומצוות, והכנתי שעון שבת למזגן בסלון כדי למנוע אותם מלכבות ולהדליק, כי בוודאי שהמזגן יהיה נצרך לשבת וחג השבועות.
לפני כניסת שבת, בשעה 19:30, בעת שהייתי בביהכנ"ס, נזכרתי ששכחתי להעביר את שעון השבת למצב של "שבת"
רצתי לבית הוריי, והמצב היה כדלהלן :
המזגן היה דלוק, השעון לא היה על מצב שבת, ומבחינת הזיזים [שברגע זה עדיין לא השפיעו], היה למזגן עוד כ45 דקות לדלוק, לאחר מכן הפסקה של רבע שעה, ואז שוב יידלק רצוף למספר שעות.
היה ברור לי שאם המזגן יישאר דלוק ולא אעביר את השעון למצב שבת, הוריי יכבו וידליקו את המזגן מספר פעמים במשך השבת והחג.
והתחלתי לחשוב עם עצמי הלכתית על כל מיני הלכות וספיקות וכו', ולבסוף מה שעשיתי הוא:
א. הרמתי את הזיז שמפסיק את המזגן מלהיכבות עוד שעה וחצי, וממילא המזגן יעבוד למשך כמה שעות רצופות כשאעביר את השעון למצב שבת [חשבתי שזה טוב, מכיוון שאולי אם אעביר את השעון למצב שבת, ואז המזגן ייכבה תוך רבע שעה, זה ממש כמו כיבוי בידיים, ואילו אם יעבור יותר זמן, אולי יש בזה קולא בצירוף כמה דברים…] ב. העברתי את שעון השבת למצב שבת [בעת שהמזגן דולק, כך שהוא והמשיך להיות דולק מבלי שום שינוי].
הרגשתי ממש רע עם עצמי מצד אחד, ומצד שני חשבתי שאולי כן הצלחתי להגיע למצב שמותר הלכתית בצירוף כמה ספיקות [בין השמשות, דרבנן וכו'] באותו רגע גם ראיתי כמה אני בור ועם הארץ בהלכות שבת, וכמה חשוב לימוד ההלכה.
האם נהגתי כראוי?
אם לא, מה היה עליי לעשות במצב כזה?
וכמו כן, מה עליי לעשות כדי לכפר על החילול הנורא שעשיתי?
תודה רבה לרב, יגדיל תורה ויאדיר
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 5 שנים
שלום
זמן כניסת שבת בער"ש חג השבועות תשע"ח הוא ב-19:12 [במרכז]. השקיעה בשעה 19:34.
נמצא שבזמן שהתעסקת עם השעון היה זה ספק לפני בין השמשות, ספק בבין השמשות.
בבין השמשות עצמו הותרו מלאכות דרבנן בדבר מצוה או צורך והכרח, כמו שפסק השו"ע [אורח חיים הלכות שבת סימן שמב סעיף א']:
"כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות, (וע"ל סי' רס"א וס"ס ש"ז), והוא שיהא שם דבר מצוה או דוחק, כיצד, מותר לו בין השמשות לעלות באילן, או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר, וכן מוריד מהאילן או מוציא מהכרמלית עירוב שעשה, וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות, מותר בין השמשות; ומטעם זה מותר לומר בין השמשות לעכו"ם להדליק לו נר לשבת".
במקרה שלך מדובר א. באיסור דרבנן [גרם הבערה / כיבוי].
ב. בדבר מצוה או דוחק [להציל הוריך מאיסורי תורה].
ג. ספק אם היה זה כלל בין השמשות או עדיין יום.
והגם שלא הותר לאדם לעבור עבירה קלה כדי שיינצל חבירו או אביו וכו' מעבירה חמורה, מ"מ כיון שכאן לא מדובר בעבירה – שהרי הותר הדבר כפי שנתבאר.
עם כל זה ודאי שיש להזהר בזה לכתחילה שלצד חומר שבת אנו נזהרים להקדים ולסיים כל ענייננו מוקדם ככל האפשר כדי שלא נכשל ח"ו באיסור שבת החמור, ועל זה ראוי לעשות תשובה – חרטה על העבר, קבלה לעתיד, עזיבת החטא ווידוי.
. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!
