שלום,
הדין שאמרת בנוגע לשוכר בית בארץ ישראל  – נכון, רק שבאותו סעיף בשו"ע [יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפו סעיף כב] כתוב דין נוסף, נצטטו כלשונו:

"השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה שלשים יום. והשוכר בית בארץ ישראל, חייב במזוזה מיד, משום ישוב ארץ ישראל. והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר" (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס).

הרי מפורש שדר בפונדק – מלון – צימר ודומיו, פטור ממזוזה כל שלשים יום, כדין שוכר בית בחו"ל.
ההבדל בין שוכר לדר בפונדק – כתב הגר"ח קנייבסקי [פרשה סדורה סי' נט] שבפונדק אין הדרך להשתקע שם אלא שוכר כל יום בפני עצמו, ולכן לא חייבוהו חז"ל במזוזה אלא אם כן דר בו ל' יום שעי"ז מוכח שכוונתו להשאר שם זמן קבוע.
מכל מקום יש מקום למי שירצה להחמיר ולשים מזוזה, שיש פוסקים הסוברים שיש לשים מזוזה גם בפונדק או מלון. (עי' מנוחת אמת גרוס פט"ז שביאר את דעות הפוסקים בזה). [ונחלקו הפוסקים האם יברך בכה"ג, ולכאורה סב"ל].
[ואם דר בפונדק או צימר או דירת נופש ליותר מל' יום – עי' בשו"ת תרשיש שהם (ס' נב) שכתב שגם בשוכרם לכמה חודשים פטור ממזוזה, שנחשבים לדירת עראי. אך בשדי חמד (מע' מזוזה כלל קיח) כתב שיניח בלא ברכה].