לאבי שלום
מה שהזכרנו בשיעור הלכה שאדם שצופה בטלויזיה פסול מלהיות חזן, הוא מהילקוט יוסף [מהדורת תשס"ד, ספר על הל' פסד"ז, סי' נג הערה כז, עמוד רצא. שאר"י ח"ב עמוד מג] ואצטט :
"אין למנות כשליח צבור מי שהוא מחלל שבת בפרהסיא, לא מיבעיא בתעניות וכדומה, אלא אף בשאר ימות השנה אין למנותו כשליח צבור, ואפילו באקראי, שהרי צריך שהשליח צבור יהיה ריקן מעבירות. שנאמר, נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, ואם הוא שנאוי לפני הקב"ה היאך יתפלל כשליח צבור. ועדיף שיתפלל ביחידות מאשר יתפלל עם שליח צבור מחלל שבת. וכן מי שתבע את חבירו בבית משפט כשהיתה לו האפשרות לתובעו בבית דין רבני, או מי שרגיל להסתכל בתכניות של פריצות בטלויזיה, פסולים מלשמש כשליח צבור. אולם אם מתפלל עם צבור חילוני כדי לקרבם לתורה ולמצוות, יש להעלים עין מזה. וראוי לעשות שאלת חכם במקרים כגון אלה". עכ"ל.
ולמעשה ההוראה בעניינים אלו – שפוסקים 'הקל הקל תחילה' – שאם אין שום אדם בביהכ"נ שאין לו טלויזיה ויכול להיות חזן, אז בודאי שלא נאמר שיתבטל המנין, אלא ניקח את הפחות רשע מביניהם, דהיינו מי שאין לו שאר כבלים וכו', וכמו"כ עדיף מי שיש לו טלויזיה על מי שיש לו אינטרנט פרוץ וכו'.

הרב דיבר בכמה מקומות על החומרה של המכשירים הטמאים והטלויזיה והאינטרנט והסמארפונים ושומר נפשו ירחק מהם.

בס"ד
אז אדם שאין לו טלויזיה, והוא נמצא עם ציבור שיש להם טלוזיה, והחזן שעולה יש לו טלויזיה.
עדיף להתפלל איתם או יחיד?

אכן כך כותב הילקו"י [הל' ש"צ בר"ה ה"ח בהערה] "וש"צ שיש בביתו טלויזיה כו' אין להתפלל עמו כשהוא משמש כשליח ציבור" ועל זה נאמר "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" – ויעזוב המנין ויתפלל יחידי.
וכמו שעוד כתב בילקו"י [שם]

"אדם שעובר עבירה, כגון שמגלח זקנו בסכין, או בתער, אסור למנותו לשליח צבור, ואפילו להיות שליח צבור באקראי כגון ביום פקודת השנה להוריו (יאר צייט) , אסור. וכל שכן אם הוא מחלל שבת, ואפילו לתיאבון, שהוא פסול להיות שליח צבור. ואם גבאי בית הכנסת אינם דתיים כראוי וממנים איש כזה לשליח צבור, מוטב שכל אחד מהקהל יתפלל בביתו ביחידות מלהתפלל בבית הכנסת עם שליח צבור עבריין כזה. והקולר תלוי בצואר הגבאים, ועתידים הם ליתן את הדין".