שלום לכבוד הרב

אנו זוכים לשמוע מהרב במשך שנים דעת תורה בעניינים העומדים על הפרק.

לאחרונה עמד על הפרק נושא שהרב לא התייחס אליו, עד כמה שאני עוקב אחר שיעורי הרב, ומאד חשוב לי לשמוע מהרב מה ההשקפה הנכונה על כל מה שקרה, בפרשיית חיים ולדר, ומה יש לומר לילדים, וכיצד לנהוג עם ספריו.

אני אציין בשאלתי שנוכחתי לראות שהגישה לנושא הינה אמביוולנטית בצורה קיצונית.

מחד גיסא –

יש השוללים לדבר סרה, זה לשון הרע, זה פוגע במשפחה שודאי אינה אשמה, זה מעורר לדבר על הנושאים הללו ומעורר ענין אצל הילדים שמתוודעים לדברים שבצניעות שלא היו אמורים לשמוע עליהם ועוד. וכל דיבור בנושא נובע משמחה לאיד וממידות רעות וקנאה וכו'.

יש המגדילים לעשות ואף שוללים לחלוטין את כל הדיווחים – הכל שקר, אין אמת בעיתונות החילונית, הוא לא עמד לחקירה ולמשפט, הוא אמר שיש לו בדיקת פוליגרף שהוא דובר אמת, ההקלטות בהן נשמע קולו – הן זיוף, אנשים שנגדם הוא פעל בעבר על עניינים אלו – טמנו לו פח ותפרו עליו סיפור וכו' [אגב, אני תוהה אם גם את ההתאבדות הם מכחישים וטוענים שתפרו לו…].

יש המגדילים אף יותר – ואומרים הוא צדיק, ואף עשו עליו כתבה וכתבו "הרב" ו"זצ"ל" וגם הרב המספיד מהעתון יתד נאמן אמר שהם בוועדת הרבנים של העתון ביקשו ממנו להמשיך ולכתוב השקפה תורנית בעיתון, ואם יש ספק שהיה משהו בחשדות נגדו – הוא היה מבקש זאת?? ולכן אין לדבר עליו סרה, ומותר [ואולי גם מצוה] לקרוא בספריו, ומצוה לתמוך באלמנה שתמשיך ותתפרנס מהם ותפרנס יתומיו.

מאידך גיסא –

יש האומרים שמדובר ברשע, שאמלל עשרות בנות וקטינות, נשים נשואות שנאלצו להתגרש מבעליהן וגרם לפירוק את ביתם, מצוה לדבר עליו לשון הרע, ובכלל אין איסור לשון הרע על מתים, אלא רק חרם הקדמונים, ובמקרה של רשע – אדרבה, מצוה לדבר, יש אף המוסיפים לשמו "שר"י" – שם רשעים ירקב, ואף שורפים את ספריו תוך ריקוד ברחובה של עיר.

את דבריהם הם מבססים על ב"ד בפ"ת שגירש אישה מבעלה בעבר על סמך הודאתה, כמו כן על ההקלטות בהם הוא נשמע משדל אשת-איש עמה היה בקשר והגיעה לכדי גירושין – להכחיש הכל, ועל בית דין של הרב שמואל אליהו והרב ירחי והרב נאקר שגבו עדויות מעשרים נשים ובעלים והעידו על כך שהמעשים המיוחסים לו – אמת, ועל כך שביקשו ממנו להגיע לדיון ולסגור את הענין בלי רעש וצלצולים והוא העדיף 'לברוח'.

לטענת האסכולה הזו יש לפרסם את עניינו של חיים ולדר כדי לתת פה לאותן הנפגעות, שלא יחששו להתלונן להבא, ועל מנת שיראו האחרים וייראו מלעשות כן, ועל מנת שיתרחקו מספריו של אדם לשטענתם הוא רשע ומנאף ורוצח [שרצח את עצמו] ויש להוקיע את האיש ואת מעשיו. ואם היו מפרסמים את התחקיר הזה לפני עשר שנים – עשרות נשים ובנות היו ניצולות מפגיעתו הרעה, ובתים לא היו מתפרקים. ולכן גם כבוד משפחתו אינו עומד על כף המאזניים – לעומת הצלת אותן נשים.

ובפרט שיש להוקיע את הדרך בה בחר לסיים את חייו ולברוח מהתעמתות עם תוצאות מעשים המקולקלים – להתאבד – שזה כביכול משדר שזו דרך לגיטימית 'להתפטר מצרות' לכל מי שסובל כאן בעולם הזה, ויש חשש שאם לא יוקיעו את האיש ומעשיו – דרך ההתאבדות תהוה ח"ו מודל לחיקוי. לשיטתם – אסור היה לקוברו בביה"ק אלא מחוץ לגדר כדין מאבד עצמו לדעת, אסור היה להספידו, ולא לשבת עליו שבעה. ואינו דומה למי שמפיל עצמו מגובה או תולה עצמו על חבל – שיש לומר שאולי עשה תשובה ברגעיו האחרונים והתחרט, שכאן ביריה בראש – אין לו זמן לעשות תשובה וברגע רצח את עצמו. ולכן מצוה לדבר על האיש ופעלו ולהוקיעו בראש כל חוצות.

אני מתנצל אם הארכתי – אבל שוב – אשמח אם הרב יורה לנו את הדרך הנכונה בהשקפת התורה כיצד להתבונן בכל הענין.