לטל שלום ומועדים לשמחה,
דברי הגר"א שהבאנו הובאו מתלמידו הגר"ח וולז'ין. בספר תולדות הגרי"ז מסלנט כתוב, "אמר הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל, שמעתי מהחסיד, וגם אני אמרתי כן אפילו מנערותי, שזה טעות מה שמורגל בפי העולם שבעל בחירה יכול לעשות לאדם בלתי גזירת הבורא, רק שבכל דבר נגזר על האדם באיזה אבן יינגף, אבל בבעל בחירה לא נגזר איזה בעל בחירה יעשה לו לטוב ולמוטב. אבל אם לא נגזר לו מן השמים, אין בעל בחירה יכול לעשות לו מאומה".
אמנם צריך ליישב עם הדברי הגר"א באיוב, ולמעשה יש לרב פרידלנדר אריכות דברים בספרו 'אמונה ובחירה' בענין השיטות בזה, והוא בונה דרך בה בעצם אין מחלוקת בין השיטות [וקצר המצע להביא הדברים], וממילא כך תיושב גם הסתירה בשיטת הגר"א.

נוסיף ונאמר, שגם דעת הגראי"ל שטיינמן זלה"ה [באילת השחר עה"ת] שלמעשה אין  מחלוקת בין האוה"ח שאומר שראובן ביקש להשליכו לבור להצילו מיד בעל בחירה לבין הגר"א, וגם כוונת האור החיים איננה שאפשר לפגוע באדם אחר ללא רצון הבורא, אלא שאם בעל בחירה רוצה לפגוע באחר, אותו אדם אחר צריך זכויות רבות יותר כדי להינצל: "ונראה לי דלכולי עלמא, מי שלא נגזר עליו מיתה לא ימות. ומכל מקום יש דברים המעוררים קטרוג ומצריכים יותר זכויות בשביל להינצל, וכעין דאיתא בברכות נה ע"א, ג' דברים מזכירים עוונותיו של אדם, קיר נטוי וכו'. דעל ידי שמהלך במקום סכנה, צריך יותר זכות להינצל. וזה הטעם דבמקום שיש רצון של בעל בחירה להזיק, צריכים יותר זכויות להינצל ממנו".

והרב מבאר: "והמציאות היא דבמקום שאין רצון בעל בחירה, ההנהגה במידת הרחמים חזקה מאוד, דהקב"ה מאריך אף ומשתמש במידת הרחמים במידה גדולה מאוד, אבל כשמגיע רצון של בעל בחירה, ניתן כוח גדול לבעל בחירה, דרצונו החזק גורם להנהגה חדשה על האדם שנמצא תחתיו, דבזה ייתכן שההנהגה היא שמסתכלים על החטא במדרגה אחרת, ואז קשה מאוד להינצל, ולפיכך להינצל מבעל בחירה צריך כוחות מאוד גדולים". עכ"ל ועש"ע.