שאל את הרב – השאלותקטגוריה: תנ"ךכשב כבש – יש סיבה לשינוי?
Avatarעידן נשאל לפני שנה 1

בס"ד
שלום לרב בועז היקר!
נשאלתי באחד השיעורים אם יש סיבה שמילים המתחלפות בתורה כמו כשב כבש שנכתבו דווקא כך ולא כפי הנהוג?
ז"א מה הסיבה שבמקום אחד נכתב דווקא כשב ובשני דווקא כבש?

Print Friendly, PDF & Email

1 תשובות
בועז שלוםבועז שלום צוות נענה לפני שנה 1

לעידן שלום
בשאלה שלך נגעו הקדמונים, ונפתח בדברי המשך חכמה [ויקרא פרק ה פסוק ו] , שמוצא הבדל מענין בין כבש לכשב, והוא הבדל בין גדול לקטן, וז"ל:

"דע דמלת כבש אמרו במשנה פרה פ"א (מ"ג) כל מקום שנאמר כבשים בני שנה.
וביאור שורש כבש אמרו בפסיקתא (הוספה פ"א) ב"ש שהן כובשין עונותיהן של ישראל שנאמר ישוב כו' יכבוש (סוף מיכה). וזה האמת ששעירה יולדת תוך שנתה וכבשה אינה יולדת רק בשנה שני' לא בשנה ראשונה כמבואר בכורות ריש פ"ג ויעוין תוס' תמורה י"א השוחט כו' ומצא בה בן ד' חי בשעירה מיירי כו'. לכן כל הכבשים אשר הן בני שנה כמו בצבור ובחטאות נקראים כבש שהוא כבוש במעיו שלא נתפתחו עוד כלי ההולדה שלו עד שנה השני' והוא עוד נכבש (ולכן מצאנו לשון כבש מעינו כו') (בראשית רבה כו-ב) בלא התפתחות כלי התולדה, אבל בעולה ושלמים שבאין מן הקטנים ומן הגדולים שהן בני שתי שנים כתוב כשב כשבים. לכן בכל מקום בתליסר מקומות כתוב כשב כשבים הוא או בעולה, או בשלמים, או בעניני צאן לבן ששם כל חום בכשבים הוא מי שהיא נתחממה לירבע לזכר, לכן כתוב כשבים. וכן בכ"מ שכולל גדולים וקטנים כתוב כשבים רק אחת יוצא מן הכלל וזה בקרבן עולה ויורד כו' [ע"ש הסברו].

וע' עוד ס' זכרון יהודה [אבלזון עמ' 2] שדן בזה ואף נתן סימן כב"ש ר"ת כ'בש ב'ן ש'נה.
ועי' מאידך בהעמק דבר (ויקרא פרק א י) שהביא דעות בזה, וכתב:

"מן הכשבים. דעת הרמב"ן ז"ל כ"פ דכשב כבש הוא דבר אחד ממש, אבל אחר דיוק המקרא וביחוד להלן בפ' חטאת יחיד ואם כבש יביא וגו' ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים, הרי דייק המקרא בשלמים כשב ובחטאת כבש, וראיתי כן בבה"ט בשם הפענח רזי, כל מקום שנאמר כשב הוא גדול, כל מקום שנאמר כבש הוא קטן. והייתי חושב דכבש משמעו בן שנה וכשב יותר מבן שנה ג"כ [א.ה. וכ"כ הרש"ש עמ"ס פסחים סט:], מש"ה בעולה ושלמים כ' כשב ובחטאת כבש, אבל אי אפשר לומר כן, שהרי בקרבן עולה ויורד כתיב נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים, והוא ג"כ דוקא בת שנתה, והכי מבואר ברמב"ם הל' מעה"ק פ"א הי"ד כ"מ שנאמר כבש או כשבה או כבשים הרי אלו בני שנה, ותו ק' דבפסחים דצ"ו הביא דרשה אם כשב לרבות את הפסח לאליה, והאיך אפשר לרבות פסח מלשון אם כשב, והרי פסח דווקא בן שנה ואינו כשב. אלא נראה דכשב משמעו גדול בקומה וסתמו הוא יותר מבן שנה, וכבש הוא בן שנה סתמו הוא קטן בקומה, אבל יש בן שנה שגדול מ"מ וכדאיתא בירו' פאה פ"ז ה"ג ובמדרש איכה וכו'".

Print Friendly, PDF & Email

השאלה שלך

8 + 0 =

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב