.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
שאל את הרב – השאלותקטגוריה: השקפהמה המעלה היותר גבוהה – להיות אברך או ללמד בתלמוד תורה?
bgv rpuk נשאל לפני 9 חודשים

שלום לרב,

מה נחשב כדרגה יותר גבוהה ללמוד תורה כאברך בכולל או ללמד לתלמידים, ילדים, בחורים וכדו'…?

תודה

Print Friendly, PDF & Email
1 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 9 חודשים

שלום
קשה לענות על השאלה שלך בצורה חד משמעית.
מחד גיסא – ללמד תורה לתלמידים – זו מעלה גדולה, ואצטט כמה מקורות [מהקונטרס הנפלא 'מעלת המלמדים'] במסכת ב"ב (ח' ע"ב) דרשו על הפסוק (בדניאל י"ב פסוק ג') "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", מבארת הגמ' "מצדיקי הרבים" הם מלמדי תינוקות, ומרחיב המהרש"א היינו שמחנכים את תלמידיהם בדרך טובה, וע"י כך מצדיקים אותם. (מהרש"א בחידושי אגדות שם).
 
עוד (שם), הובאה מחלוקת בפירוש הפסוק בתהלים (נ"ה פסוק כ') "אשר אין חליפות למו ולא יראו אלקים", רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר כל שלא מניח בן. וחד אמר כל שאינו מניח תלמיד.
 
ובמסכת עבודה זרה (ג' ע"ב) אמר רב יהודה י"ב שעות הוי היום, ג' שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה. שניות, יושב ודן את כל העולם כולו וכו'. רביעיות, יושב ומשחק עם לויתן. והקשו בגמ', ולמאן דאמר, מיום שחרב בית המקדש אין שחוק לפני הקב"ה, רביעיות מאי עביד? יושב הקב"ה ומלמד תינוקות של בית רבן.
 
עוד (שם ל"ה ע"ב) אמרו, תלמיד חכם דומה לצלוחית של פלייטין (בושם), מגולה, ריחה נודף. מכוסה, אין ריחה נודף. ולא עוד אלא שדברים שמכוסים ממנו מתגלים לו שנאמר (שיר השירים א' פסוק ג') "עלמות" אהבוך, קרי ביה עלומות. ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבו, שנאמר עלמות אהבוך, קרי ביה על מות. ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות. אחד העוה"ז ואחד העוה"ב שנאמר "עלמות" קרי ביה עולמות.
 
ופרש"י: "מתגלין לו, מעצמו בלא טורח כשהוא מלמדם".
 
בגמ' בב"מ (פ"ה ע"ב) אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא, בהדי דידי קא מינצית, דעבדי לתורה שלא תשכח מישראל וכו' וסליקנא למתא, ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי, ומתנינא שיתא ינוקי, ששה סדרי משנה, ואמרנא להו, עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי, ועבדי לתורה שלא תשתכח מישראל.
 
היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשה חייא. אמר ליה רבי ישמעאל ברבי יוסי אפילו ממר, אמר ליה אין.
 
ע"ש בהמשך הגמ', כמה היתה מעלתו של רבי חייא שאפילו מלאכים לא יכלו להיות במחיצתו שבגן עדן "באתר זקוקין דנורא ובעורין דאשא, מאן מעייל בר נפחא לתמן".
 
ועוד אמרו (שם), האם יש דוגמתן של האבות הקדושים שתפילתן נשמעת פה בעולם הזה, אמר אליהו הנביא לרבי, שרבי חייא ובניו, הם דוגמת האבות בעולם.(עיין לקמן עוד בעניין זה).
 
ועוד אמרו (שם ע"א) "כל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקב"ה גוזר גזירה, מבטלה בשבילו. שנאמר (בירמיה ט"ו פסוק י"ט) "ואם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה".
 
ופרש"י: שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה.
 
במסכת כתובות (דף נ' ע"א) דרשו על הפסוק (בתהילים קי"ב פסוק ג') "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד" חד אמר, זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים.
 
במסכת סנהדרי (דף י"ט ע"ב) אמרו: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המלמד בן חברו תורה, כאילו ילדו שנאמר "ואלה תולדות אהרן ומשה", וכתיב "ואלה שמות בני אהרן". (במדבר ג' פסוקים ב-ג), לומר לך, אהרן ילד, משה לימד, לפיכך נקראו על שמו".
 
ועוד אמרו (שם דף צ"ב ע"א) "כל המלמד תורה בעולם הזה, זוכה ומלמדה לעולם הבא, שנאמר ומרוה גם הוא יורה" (משלי י"א פסוק כ"ה).
 
עוד אמרו (שם צ"ט ע"ב) "כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנאמר (בראשית י"ב פסוק ה') "ואת הנפש אשר עשו בחרן".
 
ועוד אמרו (שם דף צ"ג ע"ב) על דוד המלך "וה' עמו" (שמואל א' ט"ז פסוק י"ח) שהלכה כמותו בכל מקום. והטעם, פרש"י כדאמרינן בעירובין "כיון שגלי מסכתא" שהיה מלמד תורה לאחרים.
 
הגמ' בתענית (דף כ"ד ע"א) מספרת על רב שנקלע למקום מסויים שהיה שם עצירת גשמים. גזר תענית ולא ירד גשם. ירד לפני התיבה שליח צבור, אמר משיב הרוח ונשב רוח. אמר מוריד הגשם, וירד גשם. אמר לו רב, מה מעשיך הטובים? אמר לו אני מלמד תינוקות, ומלמד אני לבני עניים כבני עשירים. וממי שאין לו כסף אינני לוקח ומלמדו בחינם. ויש לי מחילות של דגים שכל תינוק שאינו רוצה ללמוד אני משחקו בדברים ומשתדל עמו עד שבא ללמוד. (עיין עוד בזה לקמן).
 
הגמ' בשבת (דף קי"ט ע"ב) דורשת על הפסוק "אל תגעו במשיחי" (דברי הימים א' פרק ט"ז פסוק כ"ב) אלו תינוקות של בית רבן.
 
ובמהרש"א שם פירש שנקראו כן על שם גדולתן וחשיבותן, כדאמרינן "למשחה" לגדולה, וכדמסיק, משום שאין בהם הבל של חטא.
 
במשנה באבות (פ"א משנה א') שנינו "והעמידו תלמידים הרבה" הסבירו ר"ע מברטנורא והגר"א שכוונת התנא, כמו שאמרו במסכת יבמות (ס"ב ע"ב) היו לו תלמידים בילדותו, יהיו לו בזקנותו שנאמר (בקהלת י"א פסוק ו') "בבקר זרע זרעך, ולערב אל תנח ידך".
הגמ' בירושלמי (חגיגה פ"א הלכה ז') מספרת שרבי יהודה הנשיא שלח לרבי חייא ולרבי אמי ולרבי אסי שיעברו בעיירות שבארץ ישראל לתקן להם מלמדי תינוקות למקרא ולמשנה. נכנסו למקום אחד ולא מצאו, לא מלמד למקרא ולא מלמד למשנה. אמרו להם הביאו לנו את שומרי העיר. הביאו להם את האנשים העומדים על משמר העיר בשערי העיר.
 
אמרו להם אלו שומרי העיר הן (בתמיה), "אינן אלא מחריבי העיר" (הסביר הפני משה, הטעם, שהן יושבים ומשמרין על בני אדם לבקש עלילה עליהם, ועושין תחבולות לגזול ולחמוס אותם). שאלו אותם ומי הם שומרי העיר האמיתיים. ענו להם "שומרי העיר הם המלמדים", שמלמדים לתינוקות של בית רבן מקרא ומשנה.
 
ובמסכת כלה רבתי (פי"ב) "תנא, בכל יום מלאך יוצא מלפני הקב"ה לחבל את העולם ולהופכו לכמות שהיה. אלא כיון שהקב"ה מסתכל בתינוקות של בית רבן ובתלמידי חכמים שיושבים בבתי מדרשות, מיד נהפך כעסו לרחמים.
עיין שם עוד בקונטרס הנ"ל שהוסיף ראיות ממדרשים וזוהר וכו' על מעלת מלמדי התינוקות.
מאידך – 
א. לא כל אחד מוכשר ללמד. ומי שלא מוכשר ללמד – פעמים וגורם נזקים גדולים.
ב. החזו"א הנחילנו שהשאיפה צריכה להיות לגדול להיות ת"ח וגדול בתורה, וממעלה של גדולה תורנית ארפשר להשפיע הרבה יותר, ובמשל המשיל זאת לממלא כוס יין, שצריך שתתמלא על גדותיה, ואח"כ ממה שנשפך יהנו האחרים. אבל תחילה למלא עצמו.
אך כמו שאמרנו ביחס למלמדים – כך ביחס לאברכים – לא כל אדם בנוי לישב בכולל יום שלם ולהיות שקוע בעומק הסוגיות שעות רבות, ולפעמים דוקא העיסוק עם התלמידים הוא הנצרך לו לפי כוחות נפשו ויכולת השפעתו.
כל זה מבלי ליגוע במצבו הכלכלי של השואל – שגם הוא גורם משמעותי בענין. אברך מקבל מילגה באיזור ה-2000 ש"ח לחודש, ומלמד – משכורתו באיזור ה – 6.000-12.000 לחודש, תלוי ברמת הביקוש לאותו המלמד וכשרונו.
כמו כן חשוב להדגיש – אין זה סותר, ויכול להיות מלמד בחלקו הראשון של היום, ובשאר שעות היום – אברך לכל דבר, סדר שני וסדר שלישי. [רק שדא עקא, וזו עוד נקודה שצריך לקחת בחשבון – שלא פעם ה'מלמד' תופס עצמו כבר בקטגוריה של 'עובד' וכמי ש'יצא מהכולל', וממילא כבר אינו משקיע בלימוד אחה"צ וערב, וחבל]. 
ובגדול עוד אפשר לומר שהדבר תלוי בתפיסה – התפיסה החסידית לעומת הליטאית שרואה בעמל התורה את מרכז ההויה, וכשיטת החזו"א.
לסיכום
עשה לך רב והסתלק מן הספק, רב שבפניו תשטח את לבטיך, והוא ינחה אותך לפי כוחות נפשך ושאר המשתנים אותם צייננו.

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

0 + 20 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות