שלום
א. המקור הקדום ביותר המתייחס לשאלה זו הוא המדרש [ב"ר מ"ה, וילקוט שמעוני ירמיהו רמז שלג]:
"…הה"ד והיה לב גבורי אדום וגו' כלב אשה מצרה לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל, א"ר אלעזר נבוכדראצר כתיב, שעצרם [בב"ר מה: שאצרן ומסתבר טפי] במדבר והרגם ונתקיים בו ידו בכל ויד כל בו". עד כאן לשון המדרש.
אלא שאין בזה די, שזהו הסבר מקומי המבאר רק את הפסוק שם.
ב. רש"י במסכת ערכין [לג.] כתב: קציר – קצין דנו"ן מתחלפת ברי"ש כדכתיב נבוכד נצר נבוכד ראצר.
ג. הרד"ק כותב שכאשר שם אדם מופיע בכמה וריאציות – אות היא שכל הצורות הללו היו שמותיו.
ד. קודם שהחריב ביהמ"ק נקרא נבוכדנצר לשון נאה ולאחר החורבן רצר לשון צורר. [מע"ל בשם כת"י קדום לתלמיד ר"א מגרמייזא] ה. אמרו רבותנו לפי שהחריב המקדש נקרא נבוכדראצר כלומר רשע, ולפי שהיה נוצר גבורתו שלהקב״ה מן הרשעים נקרא נבוכדנצר. [מדרש הבאור לר' סעדיה בן דוד אלדמארי] טעמים נוספים שמובאים בספרות מאוחרת יותר:
ו. להיות כי בעת שהחריב ירושלים ובית המקדש אמר ה' לירמיה (כ״ב) שיבא ויאבד מהם "קול ששון וכו' קול רמים ואור נר", ולכן נרמז בשמו אותיות נ"ר פעם קוראו בנו"ן נבוכדנצר ופעם קוראו ברי"ש נבוכדרצר שהם אותיות נ"ר. וכן תמצא שפעם כתוב נבוכדנאצר באלף אחר הנו״ן ופעם בלי אלף נבוכדנצר לרמוז על האור כמש״ה ואור נר [אוצרות יוסף ילוז].
ז. כיון שהגלה את ישראל והחריב את ביהמ"ק והיה רשע עריץ לכן שינהו מנ' לר' שהוא האות הראשונה של ר'שע, ושם רשעים ירקב. [אוצרות ירושלים א-י עמ' קמב] ח. נבוכדנצר – יתכן כי שמו נבוכדרצר, וקראו נבוכדנצר כי הוא עכר נצ"ר ישי.
ט. או מפני שהיה מזרע שלמה המלך [ממלכת שבא] והיה נבוך בנצר אשר ממנו נוצר, וז"ש ואתה השלכת כנצר נתעב. [אוצר חיים]

שמתי לב כי בכל מקום שבספר ירמיהו מוזכר נבוכדנאצר כתוב ירמיה, וכשכתוב נבוכדראצר כתוב ירמיהו, 
מנסה למצוא הסבר לנושא.
תודה!

ליעקב ישראל שלום
איני יודע על פי איזה פרמטר בדקת, אני ביצעתי חיפוש בטווח של 100 אותיות מהמילה נבוכדנאצר – ומצאתי 3 הופעות של ירמיה, ו-4 הופעות של ירמיהו.
בנוגע לירמיהו – אכן תמיד יופיע שם זה כשמופיע השם נבוכדראצר, אך קשה למצוא כאן משהו מתוכנן, היות והשם ירמיה יחסית נדיר לשם ירמיהו, שהשם ירמיה מופיע 18 פעם בכל התנ"ך, והשם ירמיהו מופיע 129 פעם! למעלה מפי שבע!
גם השם נבוכדראצר שכיח יותר מפי שתיים מהשם נבוכדנאצר – הראשון 33, והשני 14.
אגב, השם נבוכדנצר בלא א' מופיע עוד 31 פעם, [ורק בדניאל עזרא ונחמיה], ואף לא פעם אחת בקרבה לשם ירמיה/ו.
וה' הוא היודע.

תודה רבה על ההתייחסות והבדיקה המיוחדת!
בספר ירמיהו, מופיעים "ירמיה" ו"נבוכדנאצר" רק בפרקים כז, כח, כט.
הבדיקה שלי היתה תוך כדי לימוד, וכעת עשיתי גם חיפוש ונוכחתי לראות שאכן כך, לא בטווח של X מילים מסוים, אלא של אותו נושא / פיסקה.
תודה!

מדוע בדף היומי של היום נדרים סה ע"א מופיע נבוכד נצר בשתי מילים ולא כפי הכתוב בנביא?

לאלי שלום
כתב בספר עלי תמר [ברכות פ"ד ה"א] ד"א שנער שהעמידה שונא להקב"ה ואיזה זה נבוכר נצר הרשע השם נבוכדנצר כתוב בשתי מלות וכן במגילה פ"ג ה"ז אשר הגלה נבוכד נצר וכו וכן במסכת סופרים [פי"ד ג הוצאת היגר בחמשה כת"י] כתוב השם נבוכדנצר בשתי מלות ובדפוס שלפנינו במלה אחת בשגיאות הסופרים שלא עמדו ע"ז שבכוונה כתוב השם בשתי מלות כמו שאבאר להלן וכן בתוספתא [סוטה סוף פ"ג] כתוב השם בשתי מלות שלש פעמים ובתוספתא שלפנינו בס"ס כתוב במלה אחת.
וביאור הדבר עפ"י המדרש [ויק"ר סוף פל"ג] שדורש השם נבוכד נצר ככינוי של גנאי בלשון נוטריקון וז"ל נבוכד נצר נבח ככלבא נפח כקולתא פירושו של כד נצר כצרצרה פירוש שורק בלי הרף כשרץ עוף חגב טמא ששמו צרצרה, והוא שרץ עוף החודר לבית בקיץ ונחבא ושורק בלי הרף שריקות המחרישות האזניים, לפיכך כשהזכיר כאן אותו כשונא ה' ורשע כותב השם בשתי מלות נבוכד כלומר שבכעסו הוא מתנפח ככד ונובח ככלב נצר על שם שבכעסו הוא שורק בלי הרף כצרצרה.
וכזה במגילה ובתוספתא סוטה עמ"ש באריכות במגילה שוב מצאתי במסכת סופרים פ"ה י"ג שהשם נבוכדנצר הוא מהשמות שאין נחלקין ברם הפירוש הוא שאינו נחלק בכתיבת המקרא אבל בדברי רז"ל הוא נחלק מטעם הנ"ל תדע שכן בכמה מסכת סופרים כת"י כתוב אלו שמות שאין נחלקין נבוכד נצר ראה הוצאת היגר. ע"כ.