בהקדמה לספרא דצניעותא השביע הגר"א את מי שיבין שלא יגלה. אז למה התאמץ לכתוב? האם המחשבה שהורדה לעולם, ונכתבה ונחתמה ממשיכה לשוטט ולהשפיע, אפילו איש אינו יודע ואיש אינו מבין?