לעידן שלום
הפיכת המילה "ארץ" "ארצות" ודומיהן לביטוי מליצי "אר"ש" "ארשו"ת" מוכר ידוע ומפורסם אצל חכמי ספרד. [הגרשיים רק מסמלות מליצה כידוע, ולא ר"ת].
רבים מגדולי ספרד הרגילים בביטויים מליציים מבוססי פסוקים, משתמשים בו – "ארשות החיים" או "ארש החיים" וכד'.
ואתן כמה דוגמאות –
הרב שלום הדאיה זלה"ה כותב – "אשר אור תורתם הופיע על האר'ש והררי ציון, ומלאה האר'ש מכבודם"… להוסיף עוד ידו ליכנס בארשו"ת החיים".
כמו כן ידוע הספר המוכר בשם "ארשות החיים" לרב עטיה, וספרים נוספים "זמרת האר"ש", "אר"ש רבה", "לוח אר"ש" ליעב"ץ ועוד.
כמו כן מובא בהקדמת הראשון לציון "הנך אינשי דסגי בעלילותא.. ע"מ לקנטר.. להם לבדם נתנה האר"ש ארשות החיים מר במיליה…"
ובשו"ת חיים ביד סימן סט – "ויהיו דברי נשמעים כי תכף קיבלם בסבר פנים יפות ועמד וימודד ארש בארשות החיים ארש זבת חלב ודבש…
ובשו"ת ישמח לבב חלק יורה דעה סימן כד – לכן באתי אל הארש בארשות החיים להודיע חומר איסורו לרבים. "והנה ארש"ו אר"ש ברזל" מליצה עה"פ ערשו ערש ברזל. וכהנה רבות.
המשמעות של הביטוי הזה הוא 'דיבור' – כמובא בתהלים פרק כא פסוק ג: תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה: ששם משמעותו בטוי ואמירה. 
וכשרוצים לומר על מאן דהו שדיבורו חזק או קשה – אומרים "ארש"ו אר"ש ברזל", וכשרוצים לומר שיעיין האדם בדברי הספה"ק אומרים ש"ישוט באר"ש, ארשו"ת החיים" [מבוסס על שני פסוקים – "משוט בארץ ומהתהלך בה" והפסוק "בארצות החיים"] וזה הביטוי שראית בדברי הפלא יועץ.
וכך כותב הגרי"ח סופר שליט"א [מקבציאל ח' לד עמ' תקכט]:
מליצה ידועה ומפורסמת מאוד אצל רבני בני ספרד לשנות תיבת ארץ הכתובה בפסוקים לאר"ש והיינו לשון דיבור והדוגמאות בזה רבו מספור וכן גם כאן שבמקרא בספר דברים ב"ו ג' כתוב באתי אל הארץ ומהרש"א אלפנדרי ז"ל כתב באתי אל האר"ש מלשון שבא כעת לדבר ולומר …וזה מפורסם …הגרשיים באים לציין ולומר שיש כאן מליצה בלשון נופל על לשון קלמבור בלע"ז כמנהג חכמי ספרד וזה ברור. עכ"ל.