.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
שאל את הרב – השאלותקטגוריה: שאלות כלליותמה המקור לכך ששירת הלויים בבית המקדש עוררה את המקריב לתשובה?
מיקי נשאל לפני 2 חודשים

שמעתי פעם שהלויים היו מנגנים בבית המקדש בשביל להביא לאדם הרהורי תשובה
הרב יכול בבקשה לבאר לי ענין זה ולהביא לי מקורות לזה תודה

Print Friendly, PDF & Email
1 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 2 חודשים

למיקי שלום
מקור הדברים הוא מהזוה"ק פרשת ויקרא דף ח ע"א [ופרשת צו דף לב ע"א] : דהא ההוא בר נש דעבר על פקודא דמאריה על פקודא דאורייתא ותב לקמי דמאריה במאן אנפין יקום קמיה הא ודאי ברוח תבירא ברוח עציב אן הוא שמחה אן הוא רננה, אלא תמן תנינן ההוא בר נש דחטי קמי מאריה ועבר על פקודוי ואתי לקרבא קרבנא ולתקנא גרמיה ברוח תבירא ברוח עציבא בעי לאשתכחא ואי בכי שפיר מכלא, הא שמחה הא רננה לא אשתכח אלא במאי אתתקן בהנהו כהני וליואי דהא אינון אשלימו שמחה ורננה בגיניה, שמחה בכהנא אתקיים, בגין דהוא רחיקא מן דינא תדיר וכהנא בעי לאשתכחא תדיר באנפין נהירין חדאן יתיר מכל עמא, דהא כתרא דיליה גרים, רננה בליואי והכי היא דהא ליואי משתכחי על שיר לעלמין כמה דאוקמוה, ואלין קיימין עליה וביה אשתלים פולחנא לקודשא בריך הוא, כהנא קאים עליה וכוון מילין בחדוותא ברעותא ליחדא שמא קדישא כדקא יאות וליואי בשיר, כדין כתיב דעו כי יי' הוא אלהים, דא הוא קרבן לקרבא רחמי בדינא ומתבסם כלא כו':

ומבואר יותר בספרי החסידות:
כתב המאור ושמש [פ' שמיני]: "ומצינו בחיבורי קודש כי כהני ה' בבוא אדם לפניהם לכפר על נפשו, ראו ראשונה להכניע לב החוטא עד ישוב בכל לב טרם יקריבו הקורבן, ורמזו ללויים המדברים בשיר לעורר קול נעים, עדי נשבר החוטא בקרבו, אז נרצה לכפר עליו,
וכן בספר החסידות "שמע שלמה" כותב (פרשת נשא) שהכהן היה מבחין האם האדם המקריב שב בתשובה מלאה, ואם לא, היה הכהן מרמז ללויים לנגן בהתעוררות ובנעימה יתירה בכדי להלהיב את ליבו להתעורר בתשובה שלימה. גם כיום ניתן לעורר את האדם לחרטה על מעשיו על ידי הניגון המתאים.

 והמאור ושמש כפל הדברים בפר' קרח (ד"ה ועבד) וז"ל "והנה איתא בספר ברית מנוחה (מרבי אברהם ב"ר יצחק מגראנאטה ונדפס בשנת ת"ח) שבשעה שהיו מביאים קרבן לבית המקדש הי ה מסתכל הכהן העובד בבעל הקרבן והבין מחשבתו, ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין אזי רמז הכהן העובד ללוים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן שיהרהר בתשובה ואזי הלוים בשירם ובזמרם הביאו לבעל הקרבן שיהרהר בתשובה. ועל ידי זה היה נמחל לבעל הקרבן ונעשה נושא שנוטלין ומבטלין המחשבות של העבירות, וזה 'ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד והם ישאו עונם', שעל ידי עבודתם ישאו עונם שיהא נושא עון כנ"ל".

הגה"ק בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש זי"ע מביא בספרו "שער יששכר" (מאמר שובה ישראל, אות כ) תיאור על שירת הלויים בבית המקדש בעת הבאת קרבן על ידי יהודי, וזה לשונו:
שמעתי מאאזמו"ר הגה"ק [רבי שלמה, בעל "שם שלמה" ממונקאטש] זי"ע מפה"ק, בשם רבינו הגה"ק המפורסם מצאנז זי"ע בעל דברי חיים, כי מקובל בידם אשר בהקרבת קרבן, בבוא הבעל חטא והביא הקרבן לפני הכהן, ושאל אותו הכהן על מה חטא זה, וסיפר לו האיש בעיצבון רוחו במה שנכשל. וצעק הכהן, אוי ואבוי, איך בא לידך כזה חטא לפני הש"י מלא כל הארץ כבודו! וכיוצא דברי מוסר באימה וביראה. ורמז הכהן ללויים העומדים על דוכנם, והתחילו לנגן בכלי שיר ניגון התעוררות של בכי, והתחילו הבעלים לסמוך על הקרבן להתוודות חטאתי עבירה פלונית וחזרתי התשובה וזה כפרתי. ועל ידי גודל התעוררות בכה במר נפש בוידוי וחרטה. וכאשר ראה הכהן לב הבעלים כמעט יצתה נפשו בדברו מרוב המרירות, אז רמז ללויים והתחילו שוב לנגן בכלי שירם ניגון של שמחה כדי שתשוב רוחו אליו, ושחטו הקרבן מיד, וע"כ נתכפר לו שפיר. ע"כ.

בענין זה כדאי להביא מדברי הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, בתוך דברי הספדו על הגאון רבי חיים סאלאווייצ'יק זצ"ל, בנו של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל (יקרא דחיים, עמ' טז): "זכורני את ר' חיים זצ"ל כשהיה בישיבת סלבודקה, ועם כל אחד היה ידיד כל כך טוב בבחינת מי יתנך כאח לי. ובסעודת ליל שבת היה שר בניגון מיוחד "מי יתנך כאח לי… אמצאך בחוץ אשקך" אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני, אשקך מיין הרקח מעסיס רימוני", וחזר על הניגון, וכל הציבור שר עמו והקירות רעדו והזדעזעו.
ואחד הנוכחים, בעל לב מרגיש, אמר דאיתא בזוה"ק (פרשת ויקרא), שבשעת הקרבת הקרבן והלויים היו משוררים בשיר, כח שירת הלויים הכניס בלב מקריב הקרבן הרהורי תשובה חזקים עד שהיה ברור שנתקבלה תשובתו והקרבן הוא כשר. וכששומעים שירה זו אפשר להביו איך יתכן שכאשר הלויים שוררו היה נכנס הרהור תשובה".

ומה שיש להעיר בזה – במאור ושמש השלם הוצאת אור הספר כתבו על זה (הערה לד):

משמע שגם בקרבן יחיד אמרו שירה, ועיין בזוה"ק פרשת ויקרא דף ח ע"א ופרשת צו דף לב ע"א דמשמע כן, ובאור החמה להרמ"ק פרשת ויקרא תמה שהרי "קרבן היחיד אין בו שיר", וכן כתבו התוספות במסכת ראש השנה דף ל ע"ב דקרבן יחיד "אין טעון שירה, דאין אומרים שירה אלא על קרבן צבור הקבוע להם זמן, כדמוכח התם בערכין דף יא ע"ב".
ועיין בשו"ת חתם סופר חלק אורח חיים סימן נא שהוכיח לכאורה "דאמרינן שירה על נדבת יחיד כהרמב"ם פ"ב ממעשה הקרבנות הלכה יב דלא כהתוספות ראש השנה וכו"". ועיין ברמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ג ה"ב ובאחרונים שדנו בדברי החתם סופר – מובאים בליקוטי הערות לשו"ת החתם סופר.
ועיין באור החמה שתירץ על הקושיא הנ"ל, ד"אפשר שהיותם נמצאים במקדש, כל עצמן גורמין זה אפילו לקרבן יחיד".
ובשם משמואל לשמחת תורה שנת תרפ"א ד"ה כהניך ילבשו כתב דמוכרח לומר שלאו בשירה של אותו הקרבן אלא בשירת היום של קרבן ציבור מיירי והשירה היתה מגביהה את לב ישראל ומחברת אותם לאביהם שבשמים, ואז ממילא מתעורר לבו לעשות תשובה".

 

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

3 + 19 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות