לעידן שלום
אין סתירה בין השניים.
תורה חשובה מתפילה, ולכן רשב"י וחביריו פטורים מתפילה היות ותורתם אומנותם, אולם מי שלא אוחז בדרגתם, וזה בעצם כל שאר העולם – חייבים בתפילה הגם שמעלתה פחותה משל תורה, היות ו"זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד".
דומה הדבר שאדם ישאל מה נחוץ ביותר לרכב? ונשיב לו – דלק. ויחזור וישאל – האם רכב יכול ליסוע בלא שמן? ובודאי שהתשובה היא לא, הגם שדלק חשוב מהכל, והוא הבסיס ההכרחי לתנועתו.
כך להבדיל – התורה היא העיקר, אך התפילה הכרחית ולא ניתן לוותר עליה.
בנוגע ליחס בין התבודדות – שיחה עם קונו – לבין לימוד, אין לנו מדדים מדוייקים, אבל צריך שהאדם יקדיש מירב עיתותיו ללימוד התורה, אך לא יניח ידו מלימוד המוסר והתבודדות ושיחה עם ה'.
המקובל בעולם הישיבות הוא שהאדם יקדיש כמחצית השעה ביום ללימוד המוסר.