.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
שאל את הרב – השאלותקטגוריה: הלכהמה מברכים על לחוח?
עידן נשאל לפני 5 חודשים

בס"ד
שלום לרב בועז
ראשית, תודה רבה על השיעורים המרתקים!

רצינו לשאול בנוגע לברכת הלחוח.
מדוע אינו המוציא לכתחילה בלי קביעות סעודה?
הרב דויד יוסף בהלכה ברורה (קסח סעיף יד)
מביא שדבר שבלילתו רכה ונאפה במחבת ללא שמן ברכתו המוציא.
הלחוח בלילתו רכה ונאפה בלי שמן. והעובי שלו גם דומה לשל פיתה (ברוב הלחוחים).
מדוע אינו המוציא לפי מה שהביא הרמא בקסח סעיף יד ופסק הרב דוד יוסף להלכה.
אגב בניגוד למה שהרב דויד יוסף עצמו הביא על ברכת הלחוח, שם הרב אמר שזה מזונות.

Print Friendly, PDF & Email
3 תשובות
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 5 חודשים

לעידן שלום
תודה על הדברים!

בנוגע לברכת הלחוח – לא מצאתי במקורות שכתבת התייחסות לזה, דין ברכת הלחוח מובסס על השו"ע בסי' קס"ח סעיף ח' – לחמניות אותן שבלילתן עבה שקורין אובליאש לחם גמור הן ומברכים עליו המוציא וברהמ"ז. ואתם שבלילתם רכה ודקים מאד שקורין ניבלאש מברך עליהם מזונות ומעין שלש, ואם קבע סעודתו עליהם מברך המוציא וברהמ"ז וכו'.

על פי זה פסק ב'הלכה ברורה' סי' קס"ח סעיף כ"ח עמ' תמ"ד:
ולענין ה"לחוח" שהוא הלחם שאופים התימנים, שהוא בצק שבלילתו רכה ביותר, ושופכים אותו על מחבת חם עד שנאפה, נראה שיש לברך עליו "מזונות" ו"על המחיה", ואם קובע סעודתו עליו מברך "המוציא" ו"ברכת המזון". [ומכל מקום ראוי להחמיר כשקובע סעודתו עליו לאוכלו באמצע הסעודה, וכנ"ל],
וכל זה כשנעשה בתוך מחבת, אבל אם נעשה על גבי כירה פתוחה באופן שהבצק מתפשט על פני הכירה, אפילו אם קובע סעודתו עליו מברך "מזונות" ו"על המחיה".
ובמקום שיש ספק בדבר כיצד נעשה, צריך להחמיר שלא לקבוע סעודתו עליו, או שיאכלנו באמצע סעודה של פת רגילה כא]. ע"כ.
ובהערות שם כתב:
ולפי האמור לעיל יש ללמוד שהלחות שעושים התימנים, שהוא בצק שבלילתו רכה ביותר, ושופכים אותו על מחבת הם עד שנאפה, דמי ממש לדין טרוקנין הנזכר לעיל, שבלילתו רכה והוא מתקבץ בגומא שבקדרה במקום אחד ונאפה עד שנעשה עב כפת ממש. ולפי זה יש לברך על הלחוח מזונות ועל המחיה, ובקובע סעודתו עליו יש לברך המוציא וברכת המזון.
וכן ראיתי להגר"י רצאבי בשו"ת עולת יצחק חלק א' (סימן קט), ובספרו בארות יצחק (הלכות ברכת המוציא אות קלב) שפסק כן.
ומצאתי שכן כתב בהדיא הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר כשרת ישא איש (חלק אורח חיים סימן בי), אלא ששם בתחלת דבריו כתב שהוא פת גמור. וצ"ע. ומכל מקום נראה שאם עושים את אותו לחוח על גבי כירה פתוחה באופן שהבצק מתפשט על פני הכירה, אף הם יודו שמברך עליו מזונות אפילו בקבע סעודתו, משום דדמי ממש לדין טריתא הנ"ל. וכשיש ספק בדבר אם נעשה כטריתא או בטרוקנין נראה שיש להחמיר שלא יקבע סעודתו עליו או שיאכלנו באמצע הסעודה. ועיין בספר ברכת ה' חלק ב'(פרק ב' סעיף מה).

Print Friendly, PDF & Email
עידן נענה לפני 5 חודשים

בס"ד
שלום לרב ותודה על התשובה
אבל כנראה לא הסברתי עצמי טוב.
אכן כפי שאמרתי, הרב דויד יוסף כותב בקסח על סעיף ח של השו"ע שדין הלחוח הוא מזונות כי בלילתו רכה.
אך הוא לכאורה סותר עצמו.
כי בסעיף יד של השו"ע מביא הרמא שדבר שבלילתו רכה ונאפה במחבת בלי מים ברכתו המוציא.
והרב דויד יוסף מביא את זה למטה שדבר שבלילתו רכה ונאפה במחבת בלי מים או שמן ברכתו המוציא.

לכן איני מבין מה ההבדל בין הלחוח ששם הרב פוסק שהיות ובלילתו רכה יברך מזונות
ובסעיף ח על השוע מביא שדבר שבלילתו רכה מברך המוציא.

אגב- הלחוח לא דק. רוב הלחוח הוא עבה כמו פיתה עיראקית לפחות.

הרב רצאבי מביא שהיות ויש לו חורים והוא מתקפל אז דינו מזונות.
לא ברור לי מה ענין החורים (אם לגבי צורת לחם, אז לחם בצורת סימן שאלה לא יהיה המוציא בגלל צורתו?)
ולגבי הקיפול, גם פיתה תימנית מתקפלת בקלות כמו הלחוח.

בברכה ובתודה רבה על הזמן שהרב מקדיש במענה לתשובה,
עידן

Print Friendly, PDF & Email
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 5 חודשים

שלום
לכן הדגשתי "שבלילתו רכה ביותר" מכיון שזה החילוק שהוזכר בשו"ע. וזה הלחוח, ולכן ברכתו מזונות. ענין החורים והרכות מהוה ג"כ מדד והוכחה שאין מדובר בלחם.

Print Friendly, PDF & Email
השאלה שלך

17 + 2 =

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות