שלום
שאלה זו תלויה בשאלה האם היום דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל, או לא. וזו מחלוקת ראשונים בין הר"ן לרמב"ם.
אם נצא מנקודת הנחה שדינא דמלכותא דינא, ממילא מה שהחרימו מוחרם, ובכוחם גם למוכרו, היות ואין לאדם להבריח המכס.
אך אם נאמר שאין דינא דמלכותא דינא ממילא נטילתם שלא כדין וכהלכה, וגזל הוא בידם, ואין לקנות מן הגזלן.
עי' בספר בירורי מנהגים [פרידמן] שכתב כיון שיש אומרים שדינא דמלכותא לא שייך במלך ישראל ובארץ ישראל (ראה אנציקלופדיה תלמודית ח״ז ערך דינא דמלכותא. דיני הבית המשותף פכ״ב). אבל אצל אומות העולם גם בזמננו שייך דינא דמלכותא (ספר השיחות תשנ״ב ח״ב עמי 368,362). ובשו״ת יחווה דעת ח״ה סס״ד פסק שגם בארץ ישראל אין להעלים מכס ושייך בה דינא דמלכותא (חוץ מת״ח שפטור ממכס).
ולדעת הגר"ע יוסף זלה"ה נמצא שאם לקחו את החפץ מת"ח הפטור מן המכס – גזל הוא בידם, וגם זה צ"ע האם יש לחשוש ולהסתפק שמא חפץ זה נלקח מת"ח, ובפרט שרובא דעלמא אינם תלמידי חכמים.
ועי' בספר דרכי משפט [שכנים והשגת גבול, לגר"א נידאם] שכתב שכיום בא"י אין דינא דמלכותא דינא ולכן גביית המכס ע"י השלטונות הוי גזלנותא ואין לקנות מהם שזה בכלל דבר הגנוב או הגזול כמבואר בחו"מ שס"ט סע"א.
אם כן לסיכום מי שמיקל לקנות מן המוחרם מן המכס בא"י יש לו על מה לסמוך, ומי שיחמיר תבוא עליו ברכה.