שאל את הרב – השאלותקטגוריה: הלכהמותר לרב למסור שיעור לנשים?
אביתר asked חודש 1 ago

שלום הרב האם יש מותר לרב או מורה [גבר]  ללמד נשים במסגרת קבועה בכיתה ומה המקור לזה?

תודה אביתר

Print Friendly, PDF & Email
1 Answers
בועז שלוםבועז שלום צוות answered חודש 1 ago

לאביתר שלום
בנושא זה רבו הדעות.
דעת האוסרים ידועה, והרבו להרעיש בזה בעבר, וכדרכה של תעמולה – דברי האוסרים הושמעו ברמה, ודברי המתירים לא באו לידי ביטוי.

צריך לדעת שמאידך גם רבים וגדולים מתירים את הדבר, וכך הוא המנהג בכל הסמינרים החרדים כידוע. ולא אסרו זאת גדולי ישראל, הגם שהרבנים [שם מהצוות] מוסרים באופן קבוע שיעורים בהלכה / נ"ך / השקפה ועוד.
עי' בשו"ת מעין אומר [חי"ב עמ' קיח] שהביא תשובתו של הגר"ע יוסף זלה"ה בזה להיתר. ואף סיפר הרב שבמצרים היה מוסר שיעור לנשים, ובתחילה היה מביא את אשתו ומסתכל רק עליה, ואח"כ היה מוסר גם בלא שהייתה אשתו מגיעה.
גם הגרש"ז אוירבך הורה בזה להיתר אך התנה שתלוי מי הרב המוסר. [כך גם השיב הגר"ע יוסף בהזדמנות אחרת].

גם בספר דבר הלכה (על הלכות יחוד להגר"א הורביץ, סי"ב סוס"ק ז) מתיר ללמד תלמידות גדולות, כפשטות לשון השו"ע שבאדם נשוי לא חששו חז"ל שיתגרה באמותיהן של התינוקות, והרי האמהות הן גדולות ועם כל זה לא חששו בהם לכלום, ועד"ז אין לחוש בנשוי לגירוי בתלמידות גדולות. וכתב שכן נראה מדבריהם של הפרישה, בית הלל, בית שמואל, המקנה – ועוד, ראה בדבריו בארוכה. וכן דייק מהספר חסידים [סי' ש"ג] שאסר רק לרווק ללמד בנות גדולות, משמע שאף על פי חסידות נקט שיש להתיר לנשוי. ומסיק לבסוף שמי שייצרו מתגבר עליו – שיימנע.

ועוד הוסיף הרי"ה הורביץ במאמר שכתב להביא דעות המתירים בזה:

בשו"ת תשורת ש"י (מהדו"ק סי קע) כתב שמותר לאיש נשוי ללמד בנות. וביאר הטעם לזה, שכיוון שלא מצינו שאסרו חז"ל ללמד לרווק אלא מפני אמותיהן שמביאות הבנות לביה"ס, אין לנו להוסיף גזירה ולאסור מצד הבנות עצמן.

וכן כתב הרד"צ קצבורג בתשובתו שנדפסה בתל תלפיות (שנת תרפ"ו, סי' יט). ומשמע מדבריהם שה"ה ללמד בנות גדולות מותר לנשוי, דזיל בתר טעמא.

וכן עולה ממה שכתב בשו"ת שלמת חיים, להג"ר יוסף חיים זוננפלד (מהדורת ברנשטיין, תשנ"ה) סימן תרמח, לענין עריכת בחינות לבנות, שאנשים המוחזקים לכשרים יכולים לבחון הבנות בבית הספר ולא חילק בין בנות גדולות לקטנות, ומזה מובן שה"ה לענין ללמדן ע"י גברים שמותר. כי מלשון השאלה שם ("שגברים באים לבחון את התלמידות") נראה, שהבחינות היו נעשות בקביעות ע"י גברים, ובאופן זה אין הבדל בין בחינה למסירת שיעור. (ואדרבה, הבוחן מנהל דו-שיח עם התלמידים ומסתכל עליהם כשמשיבים לו על שאלותיו, יותר מאשר מורה בזמן אמירת שיעור).

ובשו"ת בית אבי (ח"ג סימן מ) כתב שמותר ללמד בנות גדולות, כמו שרואים בבתי"ס בית יעקב שבמשך דורות מלמדים בהם גברים, כולל רבנים, ומוסדות אלו מגדלים בנות לתפארת, אשר עם גמר חוק לימודן מקימות בתים של יראת שמים לתפארת בית ישראל, ואם זה היה באיסור, ודאי לא היו יוצאים מהם פירות יפים כאלה. ויש לציין ולהדגיש, שמכווני דרכם של מוסדות בית יעקב מיום הווסדם היו גדולי ישראל.

[ומוסיף שם הרב הורביץ ומרחיב, שמחשובי המחנכים בבית יעקב בפולין היו גברים, מפארי גידולי' של פולין החסידית, תלמידי חכמים יראי שמים מרבים וחסידים מובהקים, שלא עשו צעד גדול או קטן בחייהם מבלי להוועץ ברבותיהם. לדוגמא נזכיר את מנהל הסמינר למורות בקראקא ר' יהודה ליב אורליאן, שהי' מקושר בכל נימי נפשו לגה"ק בעל אמרי אמת מגור ולהרבי ר' משה'ניו פרידמן מבויאן (קראקא), ומינויו לתפקיד היה ע"פ הוראותיהם המפורשות (המינוי הי' לאחר שקלא וטריא ממושכת אם יש למנות גבר כמנהלו של סמינר למורות (!), ולאחר חליפת מכתבים ארוכה בין הרבי מגור ובין ר' יעקב רוזנהיים בענין זה (שם ע' 198). ועוד יש לציין, כי הרבי מבויאן העריך ביותר את פעלו של הרי"ל אורליאן, ובזמן השואה יזם קרן מיוחדת לפרנסתו ולמימון פעולותיו), ר' אלכסנדר זושא פרידמן ועוד].

החפץ חיים מסר שיחה בפני אלפי נשים [והגם שאיירי בגברא רבה, ודאי היה לו לחוש שילמדו ממנו, אם לדעתו מדובר היה באיסור],

עוד באירופה שלפני המלחמה העולמית, החל האדמו"ר מהוריי"צ מחב"ד לאגד את בנות החסידים באגודת "אחוות התמימים" שמטרתה – "לסדר ביניהן לימוד בדברי חסידות במאמרי עבודה, וגם עניני התוועדות" (אגרות קודש מהוריי"צ ח"ד ע' קפז), הוא הקדיש שימת לב מרובה לענין ומינה עליהן שלשה "רועים" (=משפיעים ומדריכים) מזקני וחשובי החסידים שילמדו ויתועדו עמהן: הרב רא"א שו"ב אשעראוו, ר"מ שו"ב חפץ ורא"ח אלטהויז (אגרות קודש שם ע' קעא). לאחר מכן נוסדה על ידו אגודה כזו גם בניו יורק ומינה עליהן שלשה "רועים" וגם הם מנכבדי וחשובי החסידים: הרב ישראל דזייקאבסאן הרב ש"א קזרנובסקי ור"י גורדון (אגרות קודש שם ע' שס ואילך).  (ויש לציין דבר מעניין, כי בחורף ה'ת"ש עת ששהה האדמו"ר מהוריי"צ בריגא (לאחר שניצל מצפרני הנאצים), הוא דיבר לפני בנות החברות ב'אחות תמימים' שיחה מיוחדת, ומה שמיוחד ומפליא הוא, שגם הבנות דברו לפניו, חזרו תוכן מאמרי חסידות שלמדו וגם ברכו אותו).

בנוגע לנשים שאינן צנועות – 
החזו"א התיר למסור בפני חילוניות הגם שאינן לבושות ע"פ כל גדרי הצניעות, תוך שימוש בכלל "עת לעשות לה' הפרו תורתך" כשלא יביט במקומות שאינן מכוסים [עוז והדר לבושה עמ' 354 מספר חזו"א או"ח טז:יא].

 

לסיכום – בדין זה אמנם נחלקו הדעות, ויש לדעת שכנגד האוסרים רבו גם המתירים, וכך הוא המנהג בסמינרים מקדמת דנא ע"פ גדולי ישראל, להתיר לאיש למסור שיעורים באופן קבוע לנשים ע"פ גדרי ההלכה והצניעות הנדרשים.

Print Friendly, PDF & Email

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א