השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 
שאל את הרב – השאלותקטגוריה: הלכהמי שפטור מתענית ביום כיפור – חייב באכילה בערב יום הכיפורים?
Avatarפלוני נשאל לפני 2 חודשים

שלום לכבוד הרב, אדם שפטור מצום יום הכיפורים האם נחשבת לו אכילה בתשיעי כמצווה?

Print Friendly, PDF & Email

1 תשובות
בועז שלוםבועז שלום צוות נענה לפני 2 חודשים

שלום
בשאלה זו דן הכתב סופר (או"ח סו"ס קיב) והכריע להחמיר במצוה דאורייתא. [וכתב ב'מקראי קודש' שכל האמור הוא באוכל כדרכו, אך האוכל לשיעורים בוודאי ללא ספק שמחויב באכילת עיוה"כ שהרי מדין תורה נחשב כמתענה].

ולמעשה שאלה זו תלויה בדיון מהי הסיבה שבגינה האדם מצווה לאכול בתשיעי, ואיפלגו בזה ריבוותא.
א. לדעת רש"י (שם דף ח ע"א ד"ה מעלה עליו) וכן לדעת הרא"ש (יומא פרק ח אות כב), אכילה ושתיה בתשיעי באים כהכנה לצום העשירי, להקל את הצום בעשירי.
אמנם לפי השבלי הלקט (סימן שז) טעם האכילה בתשיעי הוא כהכנה לצום העשירי, לא כדי להקל את הצום אלא להיפך כדי להכביד עליו שאז קשה לו עינויו יותר.

ב. והביא עוד טעם אחר בשם אחיו רבי בנימין זצ"ל שם והוא כדי להוציא מלבן של צדוקים שמתענים גם בתשיעי, לפי שלא ניתן הכתוב להידרש אלא לחכמים, והם דרשו עינוי זה שהוא באכילה ושתיה.

ג. ורבינו יונה בשערי תשובה (שער רביעי אותיות ח וט) כתב ג' טעמים לאכילה בערב יוה"כ, והם:
1] אכילה ושתיה בערב יוה"כ מוכיחה על דאגתו מאשמתו ועוונותיו, ורצונו להתכפר, שכן כשמגיע זמן כפרתו הוא קובע סעודה ושמח על כך.

ד. 2] יוה"כ הוא יו"ט, ומכיון שבכל יו"ט אדם קובע סעודה לשמחת המצוה, א"כ היה צריך לקבוע סעודה ביוה"כ, ומפני הצום הקדימו לקבוע את הסעודה בערב יוה"כ.

ה. 3] אכילה ושתיה הוי הכנה ליוה"כ לחזק את האדם ולהרבות בתפילה ובתחנונים ביוה"כ, ולשית עצות בנפשנו על התשובה ועיקריה. ע"כ מר' יונה.

ו. של"ה הק' (ח"א עמוד התשובה סוד האכילה בעי"כ) בשם הרמ"ק דטעם מצות אכילה בעיוה"כ הוא מפני שביוהכ"פ אין בו שמחה מחמת דאגת העוונות, ועיני כל ישראל תלויים לאביהם שבשמים לראות שיוציא לאור משפטם, ובאין שמחה בעצם היום, הקדימו השמחה למצוה.
ומוסיף הרב ואומר שלכן ראוי לתקן את הבית במצע ושלחן מלא ברכת ה' בערב יום זה, לשמוח בו שמחת מצוה. וכנגד זה אמרו בגמ' ר"ה (דף ט ע"א): כל האוכל וכו' מפני שעינוי העשירי אינו נרצה לפניו מפני שהוא בדאגה, אלא אם שמח בתשיעי אז מקובל תענית העשירי. א"כ נמצא שמחת התשיעי מעין צום ותשובת העשירי, ולכן מעלה עליו כאלו התענה תשיעי ועשירי ע"כ.

ז. בעל הלבוש (או"ח סי' תרד ס' א) מביא שכוונת התורה היא שעי"ז שמקיימים מצות אכילה בערב יוה"כ יהיה שכרו מרובה כאילו נצטוו להתענות.

ח. השפת אמת בחידושיו על מסכת יומא (דף פא ע"א) שהביא עוד טעם למה שאוכלים ושותים בערב יוה"כ, והוא שע"י אכילה ושתיה יהיה שמח וטוב לב ומיושב בדעתו, [כמו שכתוב לגבי בועז (רות ג, ז) "ויאכל בועז וישת וייטב לבו". ואמרו בגמ' ב"ב (דף יב ע"ב) "אמר רבי אבדימי דמן חיפה". קודם שיאכל אדם וישתה יש לו שתי לבבות, לאחר שאוכל ושותה אין לו אלא לב אחד. וכן מצאנו במדרש בראשית רבה (פר' מח סי' יא) וסעדו לבכם: וסעדו לבבכם אין כתיב כאן, אלא וסעדו לבכם הא דאמרת שאין יצה"ר שולט במלאכים]. לפיכך ציותה התורה שיאכל וישתה בערב יוה"כ כדי שיתפייס עם חברו קודם יוה"כ. וכמו ששנינו בגמ' יומא (דף פה ע"ב) עבירות שבן אדם לחברו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו.
מן הסתם ישנם עוד טעמים באחרונים, אך די באלה [ויש"כ לגר"י חביב שריכז את הטעמים].

מעתה דעת לנבון נקל, שהדבר תלוי בטעמים, ונרמוז בקצרה – לטעמים א, וב' – אין טעם באכילת עיוה"כ.

אולם לשאר הטעמים – אין הבדל בין אם מתענה ביום הכיפורים בין אם לאו – בכל אופן מצוה עליו לאכול. וכך הדין למעשה.

Print Friendly, PDF & Email

השאלה שלך

13 + 4 =

שאל את הרב