בנימין שלזינגר נשאל לפני 3 שנים
היאך צריך לנהוג כשמגיעה משטרה באמצע תפילת העמידה, ואם והוא ללא מסיכה, אך יכול ללכת משם, ולהימלט, ובכך לא יקבל קנס. האם מותר לו ללכת?
האם תלוי אי הקנס, זה חומש מנכסיו. עוד יש לדון, שהיה כאן מכני עצמו לאונס. המצפה לתשובתכם הרמה.
בנימין ראובן שלזינגר.
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 3 שנים
לר' בנימין שלום
השו"ע [אוה"ח קד סע' א] פוסק שאסור להפסיק בתפילה אלא רק במקום סכנת נפשות.
אולם אם מדובר ב'הליכה' ולא הפסקה ממש בדיבור, זה קל יותר, ולכן אסור להפסיק לנחש הכרוך על עקיבו כמש"כ הרמ"א ע"ד השו"ע [שם סע"ג]:
"ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק (הגה: אבל יכול לילך למקום אחר כדי שיפול הנחש מרגלו) (הר"י ריש פרק אין עומדין)".ע"כ.
עכ"ז יש לדעת שהבה"ל הביא שיש המתקשים בדברי השו"ע וז"ל:
"לא יפסיק: עיין במ"ב שפירשנו דהוא בדבור והנה כ"ז פירשתי לפי מה דפרשו מפרשי השו"ע שהם פרשוהו לפי מה דמשמע מפשטיה דהג"ה שכתב דיכול לילך וכו' אבל עי"ז הפירוש הקשו הבעלי תריסין [הם הט"ז וכמה מפרשים] דהמחבר סותר את עצמו שכתב בס"ב דבענין אחר אין לו לצאת ממקומו משמע דהליכה ג"כ מקרי הפסק והמ"א יישב קושיא זאת דשם מקרי שלא לצורך אף דהיה קצת ג"כ לצורך מצוה דהיינו לצורך כריעות והשתחויות באמצע התפלה. והגר"א דרך דרך אחרת בזה דהטוש"ע אינם סוברים כהג"ה אלא דהליכה בעצמה ג"כ מיקרי הפסק וכמש"כ בס"ב דבענין אחר אין לו לצאת ממקומו ובמקום שאסור [להפסיק] אפילו הליכה לבדה ג"כ אסור ומה שכתב כאן דאפילו נחש וכו' לא יפסיק היינו אפילו כדי ללכת ממקום זה למקום אחר כיון דאין סכנה בדבר ולמעשה לא הכריע הגר"א כאיזה שיטה ונראה דיש לנהוג כמו שהעתקתי במ"ב סק"י דבמקום שיש צורך גדול יש לסמוך על המקילים דהליכה לא חשיב הפסק כי כן הסכימו כמה אחרונים": עכ"ל.
הרי לנו שיש צד שלדעת השו"ע אף הליכה חשיבא הפסק.
אלא שבכ"ז נוקט הבה"ל שבמקום צורך גדול יש להקל. צורך גדול היינו ג"כ הפסד גדול. והדבר אינדיבידואלי, כיון שלאדם אחד 500 ש"ח זה אינו הפסד גדול, ולאחר – זה סכום גדול.
ולכן נראה לומר להלכה ולא למעשה [יש עדיין להתיישב בדבר עם גדוה"פ] שבמקום של הפסד גדול חשיב 'צורך גדול' שכתב הבה"ל ויש להתיר. כנלע"ד מקופיא בלא עיון כה"צ.
. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!
