שלום
בשולחן ערוך [אהע"ז סי' כא סעיף ז] כתב: "המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם -כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אעל פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין קרבים לערוה כלל בין גדולה בין קטנה וכו'" עכ"ל.
הגם שהשו"ע כתב בנוגע לחיבוק ונישוק שזה "דבר איסור" על כל פנים נחלקו האחרונים האם זה כפשוטו [הב"ח], או שזו רק חומרא משום שקרוב לבוא לידי הרהור [כ"כ הבתי כהונה].
בנוגע לנגיעה בעלמא בין אח לאחותו גדולה, שלא לשם חיבה, נחלקו בזה האחרונים.
לשיטה האומרת שדברי השו"ע בחיבוק ונישוק הם מן הדין, אם כן אף נגיעה בעלמא יש לאסור, שאין חילוקים בדבר האסור מן הדין.
אולם לשיטה האומרת שזה חומרא והרחקה, אם כן מסתבר להתיר נגיעה. 
ולמעשה הגר"ע אוירבך נוקט שבאחותו הותרה נגיעה [ולא בדודתו].
וכן בשו"ת משנה הלכות [ח"ה סי' רכה] התיר נגיעה באחותו וכתב שכן נהגו העולם.
וכ"כ בטהרת ישראל [עמ' 44] להקל באח ואחות בלחיצת יד.
הגרי"ש אלישיב נשאל בזה והקל בנתינת יד לאחותו שלא ראה הרבה שנים [ר' מו"מ בדבריו בספר שלום רב עמ' רע"ט] מאידך יש מביאים בשם החזו"א שאין ליגוע באחותו שמעל גיל שש [מקור נאמן לרב מזוז עמ' קפט].
וע"ע בדברי בניהו [דיין אה"ע סי' ל] שנחלק עם הגר"א ירחי האם מותר לאחות לספר את אחיה, שהרב המחבר אוסר והגר"א ירחי נוקט שמעיקרא דדינא מותר אלא שיש להחמיר. וע"ע בספר היחוד והצניעות עמ' כט.