לירדן שלום
א. גדול – הכוונה מה גדול ממה, האומר 'גדול תלמוד' – פירושו גדול התלמוד ממעשה, והאומר 'גדול מעשה' – פירושו גדול המעשה מן התלמוד.
ב'נענו כולם' יש התחשבנות עם שני האלמנטים, גם התלמוד וגם המעשה, ובעצם מגדירים את גדולת התלמוד מכוח המעשה היוצא ממנו.

ב. תלמוד המביא לידי מעשה פירושו לידי קיום המצוה, לעומת לימוד הלכתא למשיחא, או כל דבר שאיני מעשי – בבחינת דרוש וקבל שכר.

ג. הנ"מ היא מה להקדים – תלמוד או מעשה? כשמדובר במעשה שאינו יכול להעשות ע"י אחרים – אין שאלה, שבודאי לא נאמר שהתלמוד גדול ולכן יתבטל מהנחת תפילין או תפילה כי כעת הוא לומד תורה. אלא מדובר כשיכול המעשה להעשות ע"י אחרים.
בכל אופן הנושא עדיין שנוי במחלוקת בראשונים בהבנת מסקנת הגמ' מה עדיף, תלמוד או מצוה, ע"י בסוגיה המקבילה בב"ק יז, וברש"י שם, ובקושיית התוס' על דבריו [אצלנו ושם] וביישוב הפנ"י. וע"ע בריטב"א בביאור הסוגיא.