בס\"ד שלום לרב בועז היקר!
הרב אמר שאם אדם שמע את המקדש מברך על הקידוש ודיבר לאחר שהמקדש טעם מהיין (בעוד שהוא עצמו לא טעם) יש ספק אם יצא ידי חובה ולכן העצה היא שלא ישתה מהיין. השאלה היא מה יעשה אם הוא רוצה לשתות יין בסעודה? האם זה לא מכניס אותו לברכה שאינה צריכה? הרי אם הוא היה שותה מהיין יצא ידי חובה לחלק מהשיטות וכך הוא גם פוטר עצמו מלברך על יין שישתה בסעודה. אם קיימא לן שסב"ל, מדוע לא עדיף שישתה וכך יפטור עצמו לפחות לדעת חלק מהפוסקים מברכה על יין בתוך הסעודה?
תודה!
כיון שההלכה היא שמי שלא שתה מן היין בעת הקידוש – צריך לברך על היין בעת הסעודה, עליו יהיה לברך בפה"ג על היין שישתה בסעודתו כמובא במשנ"ב [שו"ע סי' רע"ב ה"ב].
ואם השאלה היא – הרי יתכן והוא מברך ברכה לבטלה – על הצד שיצא יד"ח מהמקדש?
התשובה היא שאדרבה – עדיף שלא ישתה בעת הקידוש ולא ייכנס לספק הזה, שכעת בודאות יברך על היין שבתוך הסעודה כדין מי ששמע קידוש ואפילו התכוון לצאת וגם לא דיבר – אך לא שתה מן היין, שמברך על היין שבתוך הסעודה כפי שכתבתי לעיל.