שלום לכבוד הרב היקר!
בילקוט יוסף מובא שאסור לקחת פירות המיועדים לסחורה (סיטונאי) ביום טוב לצורך אכילה.
השאלה שלי היא מדוע? אם הותרו מלאכות דאורייתא לצורך אוכל נפש, אז מדוע מוקצה כזה יהיה אסור?
שאלה שניה- אדם שעושה "על האש" ביום טוב והאש מתלקחת יותר מדי וגורמת לשריפת הבשר, האם ניתן יהיה לכבות מעט את הגחלים עם מים?
בברכה,
עידן
שלום
א. פירות המיועדים לסחורה נחשבים למוקצה שהקלו בו בשבת והחמירו בו ביו"ט לדעת המחבר, כדי שלא יזלזלו ביו"ט, בשל הקולות הרבות שיש בו.
וכך כתב המשנה ברורה [סימן תצה ס"ק טו]:
מוקצה אף על פי שהוא מותר וכו' – פי' דלעיל בסימן ש"י מתבאר דיש כמה מיני מוקצה המותרין בשבת כמו מוקצה מחמת שעומד לסחורה או בשהכניסו לאוצר ואין דעתו להסתפק ממנו עד אחר זמן או מוקצה מחמת מיאוס ועוד כמה גווני אך כ"ז הקילו דוקא בשבת דחמיר לאינשי ולא חיישינן אם נקל לו לטלטל דבר מוקצה יבוא להקל בשאר איסורי שבת אבל ביום טוב דקילי ליה שהרי הרבה מלאכות מותרים לו לצורך אוכל נפש ואם נקל לו במוקצה יבוא להקל גם בשאר איסורי יום טוב ולפיכך אסרו לו חכמים לטלטל ולאכלו וכו'. עכ"ל.
ב. נחלקו הפוסקים האם הותר כיבוי לצורך אוכל נפש. לדעת הגרע"י הותר, ולדעת האור לציון אסור.
בענין עשיית מנגל ביו"ט וההגבלות בזה תוכל לראות פרטים רבים כאן.